בפינתנו הפעם:
לאה גלבנד היא פסיכולוגית ומאמנת קריירה, נשואה ואם לחמישה.
זהו פוסט במסגרת פינה קבועה בבלוג בשם ירושלמיות משמחות. ירושלמית משמחת היא מי שחיה או פועלת בירושלים – בעבר או בהווה – ושיש בעשייתה דבר מה משמח. כשאני כותבת משמח אני מכוונת למקום של עשיית טוב, חיוביות וצבעוניות. היות והפוסטים שלי מעוטרים בתמונות, לאותה ירושלמית צריך שיהיה אספקט חומרי לעשייתה, או במילים אחרות – כדאי שיהיה פוטנציאל לכך שזה יצטלם טוב. הפוסטים האלה, מבחינתי, הם מעין כתבי אהבה לעיר שלי בהם אני מאירה נשים וצדדים בירושלים שאולי פחות הכרתן.
איך אנחנו מכירות:
לאה ואני חברות באותה הקהילה, כך שההיכרות שלנו החלה בבית הכנסת – משבת לשבת. בהמשך ובמקביל הכרנו אחת את השניה באופן קצת אחר ו״מקצועי״ יותר ברשתות. מפה לשם והנה גם התחלנו לתרגל יוגה באותה הקבוצה פעם בשבוע.
קצת עליה • מה הסיפור שלה:
לאה נולדה במנהטן בשנת 1981 בבית החולים מאונט סיני. כשהיתה בת חצי שנה היא עברה עם הוריה לפייר לון (Fair Lawn) שבניו ג׳רזי. לאה למדה בכיתה א׳ בבית ספר Yavneh Academy שבעיר הסמוכה. מעיר ילדותה בארה״ב היא זוכרת בין היתר את החנות המקומית של גלידת האגן דאז וגם את חנות הבייגלז – Hot Bagels.
בשנת 1988 משפחתה של לאה עלתה לארץ. לאה היא אחות בכורה לשלושה אחים, אך כשעלו לארץ אחותה הקטנה עוד לא נולדה. אמה של לאה הביאה לה ולאחיה מורה פרטית שתסייע להם ברכישת השפה העברית. בקיץ בו הגיעו ארצה לאה היתה בקיטנת רמה שבחוות הנוער הציוני, ובספטמבר היא התחילה כיתה ב׳ בממ״ד יהודה הלוי שבמושבה הגרמנית.
מבחינה לימודית לאה מעט התקשתה, ורק בכיתה ה׳ היא התחילה להרגיש שהיא יותר בעניינים. מבחינה חברתית היה לה טוב, ועם זאת היא זוכרת היטב טיול בית ספרי לעמק המצלבה, בו היה לה מאתגר להשתלב בתור למגלשה שהילדים שיחקו עליה. ״הישראליות״ היתה לה חדשה ואחרת מאוד מכל מה שהכירה.
לאה תמיד נמשכה לאמנויות, השתתפה בחוגים שונים במוזיאון ישראל וגם רקדה. היא היתה חניכה בצופים בשבט משואות, וכשגדלה היתה מדריכה ורשג״דית. לאה סיימה כיתה ח׳ ביהודה הלוי, ובתיכון עברה לבית הספר פלך. היא עשתה חמש יחידות באמנות ובהיסטוריה.
אחרי התיכון היא התגייסה ושירתה כמש״קית הוראה. היא פיקדה בקורס ״מוקדמות״ בו לימדה חיילים שהשלימו 12 שנות לימוד את מקצועות האנגלית, היסטוריה ומתמטיקה. לאה זוכרת שעות ארוכות של עמידה מול כיתה והרגשה שהיא ממלאת תפקיד משמעותי. אחרי השחרור היא נסעה להדריך במחנה קיץ של יהודה הצעיר בארה״ב, וחזרה להדריך במחנה גם בשתי חופשות הקיץ העוקבות. לאה הרגישה שם תחושת שייכות חזקה, ונהנתה מאוד מהחוויה.
היא עברה לגור בבאר שבע והתחילה תואר במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון. בתום שנה א׳ היא פגשה את מאט שהפך במהרה לבן זוגה. בקיץ שבין שנה ב׳ לג׳ של הלימודים הם התחתנו ועברו לגור יחד בירושלים ברחוב פיכמן.
במהלך שנה ג׳ לאה עבדה כמדריכת סטודנטים עולים תחת מינהל הסטודנטים ומשרד הקליטה. כשסיימה את לימודיה היא התחילה לעבוד במשרה מלאה בחברת השמה במרכז העיר כיועצת השמה לתחום ההייטק. לאה מתארת עשרה חודשים לא פשוטים בהם היא לא נהנתה והרגישה שהיא לא במקום הנכון עבורה. מהנסיון הזה היא למדה שהיא צריכה גמישות במתכונת העבודה שלה, ושימים ארוכים עם שעות קבועות במשרד לא מתאימים לה.
לאה התחילה תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית (תחום שהיא נדלקה עליו עוד בצבא כשיועצת ארגונית היתה עובדת עם הסגל לקראת תחילת מחזור חדש). תוך כדי השנתיים של הלימודים, לאה עבדה כעוזרת למנהל קשרים בינלאומיים במכון הישראלי לדמוקרטיה.
במהלך אותן השנתיים נולדה בתה הבכורה של לאה, קיילה, ובמקביל הוריה של לאה החלו מסע גירושין מורכב שפירק עבורה את התבנית המשפחתית המוכרת. התובנה המרכזית שהתפתחה אצל לאה בהשפעת הסיפור היתה הצורך והחשיבות בלהיות אשה עובדת שמממשת את עצמה מחוץ לבית, וכן תורמת לכלכלת המשפחה.
לקראת סוף התואר לאה הבינה שהיא לא רוצה שה״פציינט״ שלה יהיה הארגון אלא האדם, ואחרי תהליך משמעותי מאוד של אימון אישי ותעסוקתי עם מיכל פלג – היא החליטה לעשות הסבה להתמחות בפסיכולוגיה חינוכית.
בינואר 2009 לאה התחילה להתמחות ואז גם לעבוד בשפ״ח – השירות הפסיכולוגי החינוכי. השירות ניתן לבתי הספר ולגנים (לצוות, לתלמידים ולהוריהם) והוא כולל אבחון, ייעוץ וטיפול. לאה צוותה לבתי ספר שונים במהלך התקופה שלה בשפ״ח – וניהלה תהליכים מול אנשי הצוות וכן מול ילדים והורים. לאה מאוד נהנתה במהלך התקופה שלה בשפ״ח והרגישה שהיא מממשת את החזון שגיבשה לעצמה באותו תהליך שעשתה עם מיכל פלג.
אחרי נסיעה משפחתית ארוכה וגם מורכבת לארה״ב בקיץ 2016, לאה התמלאה בהכרת תודה על כל מה שיש לה בארץ, וגם הבינה שהגיע הזמן להתקדם הלאה.
במקביל לשנת העבודה האחרונה שלה בשפ״ח, לאה התחילה לפתוח את הראש לכיוונים חדשים ונרשמה לקורסים שונים, בין היתר בתחום השקעות נדל״ן. אחרי שהיא סגרה כמה עסקאות נדל״ן בארה״ב היא החליטה שלא להמשיך בתחום, אבל היה לה הביטחון לצאת לדרך עצמאית. בקיץ 2017 לאה עזבה את השפ״ח אחרי כמעט תשע שנים של עבודה שם.
אז איך היא משמחת:
כבר חמש שנים שללאה יש קליניקה פרטית בה היא עובדת עם אלו שמרגישים תקיעות או שחיקה בעולם העבודה שלהם ומלווה אותם לדרך בה הם מרגישים בהירות וביטחון. לאה עובדת בעיקר עם כאלו שכבר עברו כברת דרך, ושבאים אליה עם נסיון חיים ונסיון מקצועי.
לאה משלבת עבודה אימונית של שיחה, שאלות וחקירה קוגניטיבית, יחד עם אלמנט חווייתי-גופני (שיטת התמקדות – Focusing) שמסייע לייצר שינוי משמעותי לאורך זמן אצל הלקוח. המסע שהלקוחות של לאה עוברים, מתקיים במישור הרגשי, הרוחני והפרקטי. לאה מתעניינת מאוד בתהליך המימוש: האופן שבו אנשים רגילים מממשים את עצמם ומבטאים החוצה את מי שהם בפנים.
לפני שנתיים לאה רכשה ציוד להקלטת פודקאסט, ובחודש מרץ האחרון בעקבות שיחה בשבת אחת עם אפרת גבעתי (הירושלמית שפתחה את הפינה שאתן קוראות עכשיו!), השתיים החליטו להקליט יחד פודקאסט. הפרק הראשון של הפודקאסט עובדות על זה עלה בחודש מאי והוא עוסק במקום העבודה מהיבטים שונים. עד היום עלו בפודקאסט עשרה פרקים.
לאה מתארת תהליך יצירתי וכיפי של ״הולדת״ הפרקים השונים, ושידוך מעניין של עולמות ושל דפוסי חשיבה. לאפרת וללאה היה חשוב שהפודקאסט שלהם ידבר ויהדהד את החוויה הפנימית של עולם העבודה, והתוצאה מדברת בפני עצמה (מומלץ!).
מה משמח אותה:
- לשמוע מוסיקה ולצאת להופעות – להיות ולהנות מהרגע.
- לנהל שיחה טובה
- לתרגל יוגה
- ללמוד דברים חדשים
- לארח מפגשים של חברים טובים
- חוויות שיש בהן איכות מיוחדת – ביקור במוזיאון או שימוש בחפצים מוקפדים שעשויים היטב.
לסיום, נקודה מאירה שלקחתי מהשיחה איתה:
לאה מספרת על עצמה שיש בה צד שמחפש קלילות וכיף וגם צד שחוקר ומעמיק, ושהיא מנסה למצוא את האיזון בין שני הצדדים. בשיחה שלי עם לאה זיהיתי את שני הצדדים האלו שלה – צדדים שאני מכירה גם מהסטוריז שהיא מעלה באינסטגרם שלה באופן כמעט יומיומי: התכנים של לאה הם קלילים ונגישים, אבל גם מעמיקים ומעשירים. לא פעם אני לוקחת איתי את דבריה של לאה וממשיכה וחושבת עליהם במהלך היום. לעיתים הם גם מניעים אותי לפעולה של ממש.
לאה מרגשת בטוב ובתובנות שהיא מוסיפה לעולם במבט הבוחן שלה שתמיד מוכן להיות תמים מול סיטואציות , יש לה גם ניסיון חיים עשיר ועדיין תמיד אצלה אפשר להתחיל מחדש. היא אוהבת אנשים ונהנית ללוות אותם בסיפור חייהם ולעמוד איתם בשוחות. היא יודעת איך לייצר חמלה עצמית לאדם שיושב מולה (נקבה או זכר) . היא בנאית חרוצה שבונה ובונה בתוך נפשות של אנשים מקומות של העזה , התבוננות, סקרנות, כוחות, תיקווה, חריצות, ביטחון, אהבה, תחושה שאתה אף פעם לא לבד ומישהו תמידיחזיק לך את היד על אמת היא שותפה אמיתית ועוד ועוד . תודה לאה . כמובן שיכולתי לכתוב עוד ועוד כי לאה היא באמת כל כך מלאה ואמיצה ורגישה ומלאת תובנה ויש עוד המון בתוכה
הי יעל,
איזה כיף שהגבת כאן.
ממש מרגש לקרוא את כל המילים הטובות שלך על לאה.
אני בטוחה שגם היא תתרגש מאוד לקרוא אותן.
תודה רבה!
מהסלט בתמונה הפותחת חשבתי שזה ילך לכיוון אחר לגמרי 🙂 שובשמחתי להכיר דרכך עוד בת אדם מקסימה ומעניינת, תודה! מתה על הפינה הזאת
מעניין… חשבת משהו שקשור לתזונה או ללייפסטייל כזה? תודה מיכלי, התגובות שלך תמיד משמחות אותי!!
שמחתי להכיר בדיוק בזמן, בהתלבטויות תעסוקה ומתוך אהבה גדולה לפוקוסינג. תודה 💛
הי שירה,
אני מאמינה שהדברים האלה לא קורים במקרה. זה סוג של סרנדיפיטי.
הקולטנים שלנו פתוחים לדבר מסויים – אז הוא מגיע..
תודה רבה לך, על הקריאה והתגובה פה,
והמון הצלחה, שלווה וטוב בדרך בה את הולכת.