לקראת יום ההולדת שלי היתה לי תוכנית לצבוע ולרפד מחדש כורסא שעומדת בחדר השינה שלנו – כמעין מתנה שלי לעצמי. בסוף לא הגעתי לזה (כי קורונה וסגר והחיים בכלל). עכשיו כשאני חושבת על זה, עבר המון זמן מאז שנתתי את תשומת לבי המלאה לרהיט ישן – דבר שאני נהנית מאוד לעשות.
אז נכון לעכשיו, בפוסט הזה – במקום לעשות את הדבר עצמו, אסתפק בלכתוב עליו.
כשעברנו אל הדירה הנוכחית שלנו, מצאנו את עצמנו עם רהיטים רבים שבעלת הדירה השאירה אחריה ואמרה שנוכל לעשות בהם מה שנרצה. חלק מייד פרסמתי באתר אגורה, חלק העברנו לקרובי משפחה, וחלק הפכו לשלנו. וכשאני כותבת ״הפכו לשלנו״ – אני מתכוונת לזה. הם לא נותרו כשהיו: הם רופדו, נצבעו ותוקנו, ובכך ״הפכו״ לשלנו באמת.
שידה אחת מיוחדת, עמדה וחיכתה לי. יותר משנה לא נגעתי בה או התייחסתי אליה. אולי עוד התלבטתי אם שווה להשקיע בה את המאמץ. כשהגיע האביב ואיתו מזג האויר שמזמן עבודה נעימה בחוץ, החלטתי שהגיע הזמן.
לפני הצביעה, היו גם כמה תיקונים לעשות.
בשלב הראשון היה צריך להחליף לשידה את הגלגלים שהיו חלודים ועקומים, ממש ברמה שלא ניתן היה להזיז אותה ממקום למקום.
מסתבר שגלגלים מהסוג ובמידה הזו כבר מזמן לא מייצרים. לבסוף מצאתי בחנות אלקטרו סליל בתלפיות משהו קרוב מספיק, והכי חשוב – פונקציונאלי. אחרי שהחלפתי את הגלגלים, יכולתי להוציא את השידה בקלות החוצה אל המרפסת להמשך העבודה.
בחלקה העליון של השידה, הנפתח כלפי מעלה, מצאתי ארבעה ברגים קטנטנים שהשתחררו.
כשהתייעצתי בעניין עם נגר שאני עובדת איתו, הוא הסביר לי שעם השנים והשימוש – החורים של הברגים התרחבו כל כך עד שלא ניתן עוד להבריג אותם חזרה פנימה. הוא הסביר לי גם מה עלי לעשות.
סתמתי את החורים עם חלקי גפרורים, ואז הברגתי פנימה את הברגים – שעכשיו היה להם במה להיתפס.
בשלב הזה השידה עמדה מתוקנת וכמעט מוכנה לצביעה:
הסיבה המרכזית שהביאה אותנו לשכור את הדירה בה אנחנו גרים עכשיו, היא המרפסת הגדולה. לצד יצירות הסליים והגואש של הבנות, כמעט כל עבודות הצביעה שלי נעשות בחוץ.
פירקתי מפנים השידה עוד שני מדפים קטנים מפלסטיק שיחד עם הגלגלים והידיות – עתידים היו להיצבע בצבע אחר מהשידה עצמה.
פרשתי סדין גדול בו אני משתמשת כשאני צובעת. הסדין מלא בכתמי צבע ישנים ומזכיר לי עבודות צביעה קודמות ומשמחות.
את עמודי המתכת של השידה והגלגלים שבבסיסם ציפיתי במסקינג טייפ.
חסרה פה תמונה של המברשות בהן השתמשתי, של הכפפות שלבשתי כדי להגן על הידיים, וכמובן של פחית הצבע. השתמשתי בצבע על בסיס שמן בגוון שבחרתי מתוך מניפת הצבעים של טמבור. בחנות גיוונו לי את הגוון המבוקש.
צבע חדש לרהיט ישן מייצר שינוי דרמטי. מצד אחד אני יודעת שמדובר באותו הרהיט, ומצד שני התחושה היא שמדובר ברהיט אחר לגמרי.
לצבע שמן לוקח הרבה מאוד זמן להתייבש באופן מלא, ועוד יותר כשצובעים שתי שכבות. בשלב הזה עשיתי הפסקה וחזרתי לעבוד על השידה למחרת.
עכשיו קילפתי את המסקינג טייפ מהעמודים והגלגלים, וכיסיתי בניילונים את צדדי השידה. השתמשתי בספריי בגימור מט של חברת mtn. צביעה בספריי היא פשוטה וקלילה, והצבע מתייבש ממש מהר.
קניתי ידיות עץ פשוטות, וגם הן וגם המדפים הפנימיים קיבלו את אותו הטיפול בספריי סגול.
את הצבעוניות בחרתי בהתאם להעדפותיה של הקטנה שלי. ייעדתי את השידה לחדר של הבנות, ובזמנו כחול וסגול היו הפייבוריטים שלה.
חיברתי את הידיות והמדפים חזרה אל השידה.
התוצאה לא מושלמת, אבל זה לא נורא – האמת שזו כבר ממש אידיאולוגיה שלי.
השידה עומדת קרוב לשנתיים בחדר הבנות, ולקטנה שלי כבר נמאס ממנה. היא רוצה שולחן כתיבה כמו של אחותה הגדולה. במקום להתבאס ולשאול את עצמי איך היא לא מעריכה את ההשקעה האדירה שנכנסה בשידה, אני דוקא מתרגשת.
יום אחד השידה הזו תהיה שלי: את הסגול אני אהפוך לאדום. זה יהיה נהדר.
איזה תהליך כייפי! עשית לי חשק גם לחדש רהיט ישן, אדאג להתייעץ איתך כשיגיע הרגע. והשילוב בין שידה כחולה לידיות אדומות זה מוש!
תודה רלי אהובה,
זה באמת אחד התהליכים הנהדרים.
אמנם השקעה גדולה, אבל לגמרי מתגמל ומשמח.
https://www.youtube.com/watch?v=8cACbzanitg
נזכרתי במהו שאני כל כך אוהבת.
מקריאה המשוררת.
זה באמת שיר מדהים.
תודה שצירפת אותו כאן נונה יקרה!
איזה כיף של צבעוניות וחדוות יצירה.
אני מאוהבת בספריי צבע והתנסתי בכך לא מעט אבל לצבוע ממש רהיט מאפס עדיין לא יצא לי (רק ללקחות חרוצים שלי ????????)
חנה יקרה,
תודה רבה שקראת והגבת כאן – ואיזה כיף שאהבת.
מצחיק – גיליתי את הספריי צבע רק בשנים האחרונות והייתי בהלם מכמה שזה קל ופשוט.
צביעה ממש עם צבע ומברשת זה באמת סיפור אחר.
חייבת לומר שהדבר המרכזי שעוזר לי זה שאני לא פרפקציוניסטית.
כי זה בלאגן גדול ואני באמת ״מפשלת המון״ – וצובעת גם את עצמי ואת הבגדים וכו׳ 🙂
זה בדיוק הקסם שבך.
לא להסתכל על הדברים כפי שהם אלא כפי שהם יכולים להיות.
והבית שלך בזכות כל אלה כל כך משמח ומענין.
ומסודר.
אוהבת????❤️
שרית אהובה,
איזו תגובה משמחת.
תודה רבה מכל הלב.
איזה כיף לראות את התהליך המשמח הזה. אני כבר ממש מצליחה לדמיין את השינוי לצבע אדום 🙂
תודה רבה, נעמה!!
גם אני מדמיינת ומתרגשת 🙂
את נהדרת, כמה יצירתיות!
והתוצאה הסופית- וואו!
תודה יפעת!!
איזה כיף. שמחה כל כך שזה מצא חן בעינייך.
התוצאה משובבת נפש. אהבתי את הפוסט מרובה התמונות שמתאר כל שלב בתהליך.
הוא באמת שונה מפוסטים אחרים מפני שבכל זאת הוא טכני יותר. אין לי העדפה לסוגי הפוסטים, אשמח לקרוא בהמשך מסוג כזה ומסוג אחר.
אני אוהבת את ההפניות המעניינות שאת שמה בפוסטים השונים. הייתי שמחה שתמליצי גם (יותר) על פודקאסטים בעברית/מקורות מעניינים שנאמרים בעברית.
התמונות באתר יפיפיות ומלאות צבע וחיים.
כיף ???? תודה!
נטלי
http://www.pnimablog.com
תודה רבה על התגובה שלך כאן, נטלי! ממש שימחת אותי.
אני בהחלט מתכננת בקרוב פוסט נוסף מלא בהמלצות לפודקאסטים – אשתדל גם בעברית…
כיף שאהבת את הפוסט ובכלל את הבלוג 🙂