ארבעים אוצרות

חדשות טריות: אני בת ארבעים. זה קרה לפני פחות משבועיים ולא, עוד לא התרגלתי לרעיון. כנראה שזה עוד יקח זמן. אולי הרבה זמן. 

הפעם – ולכבוד יום ההולדת העגול והמשמעותי הזה – פוסט קצת אחר. 

בגני ההווה והעבר של הבנות שלי ישנו מונח – אוצרות. אוצר הוא משהו קטן, מבריק, עגול או מנצנץ, מזכוכית או מהטבע – שכדאי לשמור בתיבה קטנה, בצנצנת או בנרתיק בד. 

אני מגישה לכן כאן ארבעים אוצרות שנאספו אצלי בשנים האחרונות: הרהורים, ציטוטים, שירים, פניני חוכמה, רעיונות והפניות ליצירות שאני אוהבת. יהיו פה קישורים – גם לפוסטים קודמים שלי, וגם ליעדים מומלצים אחרים ברחבי הרשת. זה פוסט שאפשר (ואולי אפילו כדאי) לצרוך אותו לאורך זמן – להשאיר אותו פתוח בדפדפן ולחזור אליו כל פעם למנה נוספת. 

שנתחיל? 

1. רעיון – להביט מעלה: 

אנחנו חיות בתקופה כזו, בה כולנו מביטות מטה כל הזמן – בעיקר אל המכשירים שלנו. כך שלא פעם אנחנו מפספסות את מה שמסביבנו, ולי באופן אישי אפילו נתפס הצוואר כמה פעמים. אז אולי נעשה בדיוק הפוך? בואו נביט מעלה. בדרך כלל ממש יפה שם: צמרות העצים, חזיתות הבניינים, העננים בשמים. הנה כאן תוכלו לקרוא מאמר דעה יפה בנושא הזה ממש. 

2. ציטוט – אנאיס נין:

"And the day came when the risk to remain tight in a bud was more painful than the risk it took to blossom."

אחד הפוסטים הכי אישיים וחשופים שכתבתי בבלוג נקרא ״תראו אותי״, והוא על המסע אל ההכרה בעצמי כיוצרת ואל ההצגה שלי ככזו בפני העולם. אני מרגישה שהציטוט הזה של הסופרת אנאיס נין מדבר את המהלך הזה – היציאה החוצה על אף הפחד והסיכון, גם בשל ההבנה שההישארות פנימה היא ככל הנראה מסוכנת הרבה יותר. 

3. פודקאסט – Song Exploder: 

הפרק הזה של הפודקאסט המצויין (שהפך השנה גם לסדרה בנטפליקס) מוקדש לצ׳לן יו-יו מה, ולסוויטה לצ׳לו מספר 1 של יוהאן סבסטיאן באך. מדובר ב-15 דקות של יופי ועדינות.  

4. שיר – יחזקאל רחמים: 

קצת לפני שעזבתי את העבודה הנהדרת שלי בבית אבי חי, סיפרתי לחבר יקר ונבון על החשש שלי – שאני בעצם לא יודעת מה הדבר הבא שאני רוצה לעשות. אותו חבר אמר לי משהו שמאז ציטטתי באוזני אחרים פעמים רבות: לפעמים צריך לסגור דלת אחת כדי שאחרת תיפתח. השיר הקצר והיפה הזה (בתמונה שממש כאן מעל) של יחזקאל רחמים מתוך השער ״האין בית (הרהורי מרחקים)״ בספרו ״דיו מרחקים״, מתחבר אצלי לעניין הזה. כדי שייפתחו בפנינו הדלתות הנכונות, אנחנו צריכות לדעת לסגור אחרות. 

5. פנינת חוכמה – סת׳ גודין: 

אין באמת דבר כזה מחסום כתיבה – לדעת סת׳ גודין מדובר בסוג של פרפקציוניזם. הוא טוען שהפיתרון הפשוט למחסום כתיבה הוא – לכתוב. כדי שנצליח לכתוב משהו מוצלח, אנחנו צריכות לכתוב הרבה מאוד דברים פחות מוצלחים, שוב ושוב. בסוף אנחנו נשתפר. הנה – הוא כתב על זה בבלוג שלו. 

6. רעיון – עשו לכן מקדש קטן: 

אם יש לכן משהו שאתן אוהבות במיוחד, משהו שבאמת משמח אתכן – אולי הגיע הזמן שתקדישו לו פינה מיוחדת אצלכן בבית. קחו אותי כדוגמא: אני מאוד אוהבת צבעים וקשתות בענן, אז עשיתי לי מדף שמוקדש לאהבה הזו. מעין מקדש קטן, שכל פעם שאני מביטה בו הוא ממלא אותי באיזו שמחה בסיסית פשוטה ונעימה שכזו. תנסו? 

7. ציטוט – ג'לאל א-דין רומי: 

"Let go of your cup of yesterday so you may drink the glory of this moment."

בכל רגע נתון בחיינו ישנו איזה הדר, איזו תפארת. אני משתדלת לכתוב ולצלם את הדבר הזה ממש, ואני קוראת לו פלאות היומיום. השאלה היחידה הנותרת היא האם נצליח להפנות את תשומת הלב לפלא, לפאר ולהדר שברגעי חיינו. המשפט הזה של רומי נותן לנו טיפ חשוב – לשמוט את ״כוס האתמול״. אם ניתן לכל דבר קטן – שקרה/עצבן/העליב אותנו בעבר – לשלוט בנו ולמלא אותנו, לא ישאר בנו מקום לטוב וליופי שמתקיימים כאן ועכשיו.   

8. פודקאסט – Three Books:

בכל פרק של הפודקאסט המעולה של Neil Pasricha, הוא מדבר עם אדם מעניין ושואל אותו על שלושת הספרים שהיו המשמעותיים ביותר עבורו בחייו. הפודקאסט הוא בעצם פרוייקט שאפתני שעתיד להימשך 15 שנים שבמהלכן תיווצר רשימה של 1000 הספרים המעצבים והחשובים ביותר. ממש השבוע שמעתי את הפרק החדש, והוא נפלא – הנה הוא.

9. שיר – אגי משעול: 

מציירת סביבי

עיגול 

והופכת לאמצע. 

10. הרהור – בלאגן זה החיים:

כן, כן – סדר זה חשוב. אני מאוד אוהבת סדר, ואני מאוד מסודרת. אבל רגע, חשוב לזכור משהו: הבלאגן שלנו בבית הוא ביטוי לחיים שלנו ולשמחה שלנו.  בית ללא בלאגן הוא בית ללא חיים. פשוט ככה. מדי פעם אני מביטה בערימת הכלים הממתינה בכיור וחושבת לעצמי שלא תמיד הכיור אצלי בבית ייראה ככה: קופסאות האוכל מבית הספר, כלי פלסטיק צבעוניים וכו׳. אז כן, גם בלאגן יכול להיות משמח אם נביט בו רגע באמת. 

11. ציטוט – דאגות? מדיטציה:

"If you have time to worry, you have time to meditate."

כמה פשוט, ככה נכון. 

12. סרט קצר – גוראן דוקיץ׳:

ארבע דקות צבעוניות וחכמות שיעלו לכן חיוך על השפתיים. הבמאי גוראן דוקיץ׳ יצר את הסרט לפי הסיפור של אתגר קרת – ״מה יש לנו בכיסים״. הגרסה בעברית, עם קריינות של אתגר קרת עצמו – כאן. 

13. ברכה על הגוף שלנו – מתוך הפודקאסט Everything Happens:

הטקסט שאני מצטטת פה הוא מתוך הפרק הזה של אחד הפודקאסטים האהובים עלי – שגם מופיע ברשימת המומלצים שיצרתי בפוסט ״האזנה לחיים״.

This flesh and bone. These cages. These places of freedom and constraint. We want our bodies to be perfect, but instead they’re reminders of what we can’t master, what we cannot perfect. What we have to do is gently nudge them along with food and sleep and movement and life itself. So let’s give up the myth of perfection. Perfection in what we eat. Perfection in what we assume our bodies should look like or feel like. Perfection in imagining you’d be over this weird body stuff by now.

Because blessed is the body that offers soft hugs on hard days. Whose curves fit our pets and our kids and our partners. Whose hands hold another alongside hospital beds and in nursing homes and at the altar and on the first day of school. Whose breasts nurse and legs run to chase littles and toes balance us on the earth. Whose wrinkles tell stories of laughs and tears and worries. Blessed are these imperfect, fragile bodies. This flesh and bone. These cells that sometimes duplicate for no reason whatsoever. This skin that is stitched together with scars and stretch marks and fine lines. Blessed is the body because it is a home. Not just for us, but for those who love us. 

14. פנינת חוכמה – אקהרט טולה: 

בשיחה ששמעתי פעם עם המורה הרוחני אקהרט טולה, הוא קיבל שאלה מאם צעירה שתיארה קשיים בהתמודדות יומיומית עם בנה הפעוט. בתשובתו אליה, טולה הציע לה להציג לעצמה את השאלה הבאה: 

האם אני יכולה להיות המרחב שיכיל את ההתנהגות והרגשות של הילד.ה שלי? 

15. רעיון – לא לחכות לפנסיה: 

מאז שהפכתי לאמא, הפסקתי לראות סרטים כמעט לגמרי. לפני כן הייתי רואה המון, בקולנוע וגם בבית. בשנים האחרונות מצאתי את עצמי אומרת לעצמי שכשהילדים יגדלו ויהיה לי שוב יותר פנאי, אחזור לראות סרטים כמו שאני אוהבת. ואז יום אחד שמעתי מישהי אומרת – הדבר הזה שאתן אומרות לעצמכן שתעשו כשתצאו לפנסיה? תעשו אותו עכשיו! 

איכשהו, השתכנעתי בו ברגע. החלטתי שפעם בשבוע אצא לסרט בקולנוע, ואפילו הקמתי מועדון קטן שאני מקווה יום אחד עוד להקדיש לו כאן פוסט משל עצמו. הספקתי לראות חמישה סרטים בקולנוע, ואז הגיעה המגפה ובתי הקולנוע נסגרו. 

16. שיר – Pádraig Ó Tuama: 

לשיר קוראים The Facts of Life ולטעמי הוא יפיפה. כאן אפשר לקרוא את השיר וגם להאזין לו (מפי המשורר במבטא האירי הנהדר שלו).   

17. הרהור – בדידות ולבד: 

להיות לבד ולהיות בודדה זה לא אותו דבר. לפעמים דוקא כשאנחנו עם אדם אחר או בקבוצה אנחנו עשויות להרגיש בדידות. לפעמים כשאנחנו לבד אנחנו נרגיש מחוברות ושלמות אל ועם עצמנו. בזמנו כתבתי על חווית הלבד שלי כאן.  

18. ציטוט – Nancy Thayer:

"The universe is always speaking to us… sending us little messages, causing coincidences and serendipities, reminding us to stop, to look around, to believe in something else, something more."

שאלה שאני שואלת את עצמי באופן תדיר למדי – האם מדובר בצירוף מקרים או בקסם? ובעצם השאלה היא: האם אני רוצה להאמין שזה צירוף מקרים, או להאמין שזה קסם? בבית הארחה קטן באבו גוש (לשם הגעתי במסגרת חגיגות יום ההולדת שלי), השולחן בחצר היה מכוסה קרמיקה ארמנית. בדיוק אותה הקרמיקה של קערות המרק מביתה של סבתא שלי שנפטרה לפני קרוב לשלושים שנה. והיתה לי תחושה חזקה שזה לא לגמרי במקרה.   

19. פודקאסט – חושבים טוב: 

בפרק הזה של הפודקאסט המצויין של יהודית כץ היא משוחחת עם מרים פרץ, על החיים ועל המוות, על כאב ועל שמחה. יש בשיחה הזו אינספור אמיתות צלולות ומרגשות. ממליצה מאוד.  

20. שיר – חנוך לוין: 

מכל הזמנים,

הכי נחשב הוא ההווה.

הוא הזמן היחיד הלא-נתפס,

הרף-העין החומק, ובכל זאת

הוא הקיים – כשהממתק בפה;

לא בזכרונות החמימים ולא

בעתידות הנשאפות, כי אם

עכשיו, בזה הרגע, בפינו

המלא ריר צמיג – אין טוב

ואין יקר מזה.

21. רעיון – יצירה בסדרות:  

בחודש מרץ, רגע לפני הסגר הראשון, צילמתי את כפות הרגליים שלי לצד זר פרחים באגרטל על רצפת המטבח שלנו. מאז אני חוזרת על התמונה הזו בואריאציות שונות מדי שבוע/כל כמה שבועות, והיא הפכה גם למעין ״תמונת שבת שלום״ מייצגת. המשתנים: זר הפרחים ומה שנמצא/לא נמצא לי על כפות הרגליים. מוזמנות מאוד אל האינסטגרם שלי לגלול ולראות. ספרתי עד כה כ-19 תמונות בסדרה. האפקט המצטבר של התמונות מאותו הז׳אנר הוא מעניין ומשמח, והרעיון הבסיסי מאפשר לי מסגרת בטוחה ליצירה חדשה. 

22. הרהור – לפעמים חפץ הוא יותר מחפץ:

ובהמשך לתמונה שממש כאן מעל, לפעמים זוג גרביים הוא יותר מזוג גרביים. אני לא אישה של חורף: אפרוריות וגשם מכניסים אותי לאי שקט של ממש. מהרגע שיורד היורה, אני מחכה לאביב. כך שיש פריטים מסויימים אצלי בארון שמתפקדים כמטענים של אנרגיה ושמחה. מגפי הגשם שלי (מעוטרים בחדי קרן וקשתות בענן) גרביים משמחים וצעיפים צבעוניים – כולם הופכים את החורף לסיבה טובה לעשות בהם שימוש. כך שהייאוש נעשה יותר נוח. 

23. פנינת חוכמה – ג׳ורג׳ סונדרס: 

עם פרוץ נגיף הקורונה בארצות הברית, הסופר והמורה ג׳ורג׳ סונדרס כתב מכתב לסטודנטים שלו בתוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת סירקיוז. המכתב אמנם ממוען לאנשים כותבים, אך יש בו נקודת מבט מרגשת והוראות נבונות להתמודדות בתקופה הזו שיכולות להיות רלוונטיות לכולם. תוכלו לקרוא את המכתב הנהדר הזה כאן. 

24. הציטוט (האהוב עלי מכל הציטוטים) – Jon Kabat-Zinn:

"The little things? The little moments? They aren’t little."

25. שיר – מרי אוליבר:

יש משהו בשיר ״המסע״ של מרי אוליבר, שיכול לדבר כמעט אל כל אחת. האם אנחנו נותנות אישור לזהות הפנימית האותנטית שלנו לעלות אל פני השטח ולהתגשם באמת? קריאת חובה. 

26. פודקאסט – The Tim Ferriss Show: 

העציב אותי מאוד לשמוע על מותו של הרב יונתן זקס לפני שבועיים. הרגשתי שרק התחלתי להכיר את האדם ואת הגותו בשנים האחרונות. אני מצרפת כאן קישור לפרק של הפודקאסט של טים פריס מסוף אוגוסט, בו הוא משוחח שיחה מלאת תבונה אור והומור עם הרב זקס. 

27. הרהור – אי אפשר להספיק הכל: 

זו עובדה. אי אפשר להספיק הכל בחיים האלה. כך שאולי צריך לעשות shift מחשבתי בין חיים שבהם מנסים להספיק הכל, לחיים בהם בוחרים מה באמת חשוב לנו להספיק. 

28. ציטוט – מאיה אנג׳לו: 

"A bird doesn’t sing because it has an answer, it sings because it has a song."

במקום לחפש תשובות מוחלטות, במקום לנסות לשלוט במצב – בואו ננסה להיות יצירתיות.

29. אתר – The Aesthetics of Joy:

אינגריד פטל לי כבר הוזכרה אצלי בבלוג מספר פעמים – כאן, לדוגמא. פטל לי עוסקת במה שהיא קוראת לו – האסתטיקה של השמחה. לכל מי שמתעניינת בצבעוניות, חפצים משמחים, והכח של דברים קטנים ליצור שינוי גדול – אני מאוד ממליצה לשוטט באתר המעוצב, המשמח ומלא האינפורמציה הזה שפטל לי יצרה. 

30. שיר – יוחאי שלום חדד: 

את השיר הבא מתוך הספר ״מתחיל בצביעת הפנים״ של יוחאי שלום חדד, כבר שנים שאני מאוד מאוד אוהבת. אני פשוט אניח אותו כאן. אגב, כפי שניכר בשיר – המשורר הוא גם קולנוען. 

31. הרהור – פרידה מפנטזיות:

לפעמים תקוות עתידיות אידיליות שיש לנו עבור עצמנו, עושות עבודה הפוכה ותוקעות אותנו במקום (אחרי שארד במשקל – אנצל את תו הקניה שקיבלתי לחנות הבגדים שאני אוהבת / כשאני אשתלט על הבלאגן בבית ואקנה רהיטים חדשים – אני אתחיל לארח יותר / כשאנקה את כל המיילים שמחכים לי באינבוקס – אתחיל לעבוד על הפרוייקט החדש). לא לחכות עד ש… לעשות את זה עכשיו. לעשות את זה תוך כדי.   

32. פודקאסט – The Good Life Project:

הפודקאסט של ג׳ונת׳ן פילדס הוא ללא ספק אחד האהובים עלי. יש בו שיחות מעמיקות, מרגשות וממלאות השראה. סביב שבוע הבחירות בארה״ב -העלו בפודקאסט שני פרקים שונים מהרגיל: קראו להם The Hug, והם הורכבו מסיפורים אמיתיים מהחיים מפי מספרים שונים בגוף ראשון. כל הסיפורים עוסקים בטוב לב ודאגה לזולת. נשמע שמאלץ? קצת. אבל גם מקסים. מבטיחה. פה נמצא החלק הראשון, ופה נמצא החלק השני. 

33. רעיון – למצוא לי מסע שהוא חיפוש:

המילה המדוייקת היא Quest, ואין לה מקבילה של ממש בעברית ולכן – מסע שהוא חיפוש. לפני שמונה שנים כשגרנו במנהטן ערכתי מסע שכזה בעקבות קאפקייקס והתמלאתי שמחה ותחושת משמעות (כתבתי על זה כאן). ומה הלאה? כבר כמה זמן שאני חושבת לגבש לעצמי רשימה של המקומות הצבעוניים ביותר בעולם, ואולי אט אט לנסות לפקוד חלק מהם.

ואז קיבלתי ליום ההולדת את הספר הזה מבת דודתי האהובה. 

34. ציטוט – אלברט איינשטיין: 

"I have no special talent. I am only passionately curious."

שמעתי את הסופרת אליזבט גילברט מספרת שפעם היתה מייעצת לאנשים ללכת בעקבות התשוקה שלהם, עד שיום אחד היא הבינה שישנם אנשים שבכלל לא יודעים מה התשוקה שלהם, ואולי הם אפילו מרגישים שאין להם תשוקה. מאז, היא מייעצת לאנשים ללכת בעקבות הסקרנות שלהם – לבדוק מה מסקרן אותם. ובציטוט הזה של איינשטיין שתי המילים – תשוקה וסקרנות – מתקיימות יחד. 

35. פנינת חוכמה – אריאנה הפינגטון: 

הסופרת ואשת העסקים אריאנה האפינגטון טוענת שכדי לשנות את ההרגלים שלנו, אנחנו צריכות קודם כל לשנות את דעתנו. לא נצליח לסגל לעצמנו הרגלים טובים, אם לא נהיה משוכנעות שיש לנו סיבה טובה לעשות זאת. 

36. הרהור – להצליח להביט מעבר למצב הנוכחי שלנו: 

כשאני חולה, אני לא תמיד מצליחה להיזכר בעצמי בריאה. כשאני מדוכדכת, קשה לי להתחבר אל עצמי החייכנית והאנרגטית. וזו העבודה – להשתדל להביט מעבר למצב הנוכחי שלי, ולזכור שהחיים הם בשינוי מתמיד ושגם אנחנו יצורים דינאמיים. להבין שאני לא העננים, אני השמיים. 

37. שיר – נטלי דיאז: 

את סיפורה של אשת לוט שהופכת לנציב מלח, למדנו עוד בבית הספר היסודי. הענישה האלוהית הקשה על הפניית המבט לאחור – כמו התקבלה אצלי בזמנו ללא יותר מדי מחשבה. השיר היפה והכואב "Of Course She Looked Back" הופך ופותח את הסיפור התנ״כי. השיר נמצא כאן.

38. רעיון – מה שימח אותי כילדה:

לפני שנתיים – כששאלתי את עצמי מה אני רוצה לעשות, מה היעד הבא שלי – התקשיתי לענות. ואז קיבלתי עצה מצויינת: לחזור אל עצמי של גיל 10 ולהיזכר בדברים שאהבתי לעשות. מה מילא אותי אז? מה היה הדבר שנהניתי לעסוק בו? 

39. ציטוט – לגיל ארבעים: 

"You’re not 40, you’re seventeen with 23 years experience"

40. הרהור – 40 שנה זה המון: 

הכנתי את תמונת הflat-lay (פה למעלה) לכבוד יום ההולדת שלי, ובמרכז סידרתי בשורות ארבעים עדשים צבעוניות. תוך כדי הסידור, חשבתי שאולי התבלבלתי: יכול להיות שספרתי לא טוב? זה פשוט נראה היה לי כמו כל כך הרבה עדשים. ולחשוב שכל אחת מהעדשים האלה מייצגת שנה בחיי.

זה באמת בלתי נתפס בעיניי שאני צועדת בעולם הזה כל כך הרבה שנים. 

אם הגעתן עד לכאן, זה כבר מרשים מאוד – היה באמת ארוך הפעם. אם משהו מהדברים שהבאתי כאן דיבר אליכן, כל כך אשמח אם תכתבו לי בתגובות. 

הנה, ממש כאן ↓