רק לפני חמישה שבועות חגגה לבן שלה בר מצווה, וכבר כותבת לכן פה פוסט של 10 טיפים בנושא. באמת?
ובכן, לפחות חלקכן כבר מכירות אותי ויכולות לנחש שהטיפים שאביא לפניכן היום יהיו טיפים מעט אחרים, מהורהרים – מעין הגיגי(טיפ)ים. או במילים אחרות, עשרה דברים קטנים שמהנסיון המצומצם מאוד שלי, עשויים להקל ולשמח גם אחרות בהכנה לקראת אירוע חיים משמעותי.
שנתחיל?
1. הדבר הזה שהוא ״שלך״? אולי דווקא אותו כדאי לך לשחרר הפעם
מטבעי אני מצלמת ומתעדת. הטיול השנתי שלי בכיתה ח׳ / יום הולדת שנה לאחיין / טקס קבלת סידור של כל אחד מהילדים (טוב, של אביגיל רק בעוד חודש..) – תנו לי כמה דקות ואני אשלוף לכן את התמונות. זה באמת הדבר שאותו אני עושה כמעט בלי לשים לב, ועוד הרבה לפני הבלוג והעסק. סביב בר המצווה של אוריאל צילמתי מעט מאוד. התמונות שמופיעות פה בפוסט הן כמעט היחידות שצילמתי. הפקדתי את חברתי הצלמת המוכשרת על תיעוד המסיבה וגם המשפחה (עוד לפני השבת), ונתתי לעצמי פשוט לחוות את הכל בנטורל. זו היתה לי חוויה מיוחדת ומשחררת.
2. יום שבת זה קסם
ביום שבת בבית הכנסת אי אפשר לצלם, כך שישנו מצב לא סביר בו האירוע המרכזי בעצם לא זוכה לתיעוד. אני מודה שהמחשבה הזו הקשתה עליי לקראת השבת, אבל באיזשהו שלב עשיתי סוויצ׳ והחלטתי לחבק את כל העניין הזה. כי בסוף, יום שבת זה קסם בין היתר בדיוק בגלל שאין בו מסכים – הסחות – עדשות – פילטרים – תיווכים. פשוט אין. וכן, היו באותו בוקר כל כך הרבה רגעים, מבטים, דמעות, צחוק ויופי שאני רוצה לזכור. הלוואי שאצליח. הלוואי שהלב יזכור.
3. מרק עוף
בערבי שישי של חורף אנחנו אוכלים מרק עוף. וזהו. יום אחד אולי אכתוב פוסט על תסביך ימי השישי שלי – זה יהיה פוסט בו לא אתן אף טיפ, אלא אבקש (בטון נואש, על סף בכי) טיפים מקהל הקוראות. בכל אופן, בערב שישי של הבר מצווה של אוריאל החלטנו שנאכל.. מרק עוף. וזהו. לא היה צריך יותר. זה היה קל ונעים ומוכר. זה היה מקרקע וטעים ומנחם. בדיעבד, אני שמחה על ההחלטה הקטנה והפשוטה הזו.
4. לפחות דבר אחד הולך להתפקשש בענק
ויש מצב שלקראת האירוע טוב להחזיק את הידיעה הזו בראש מלכתחילה. וכשהדבר הזה קורה, זו תזכורת טובה לכך ששום דבר בחיים האלה לא מושלם. גם אם מאוד נרצה ונשתדל, אין לנו שליטה מלאה בהכל. וזה בסדר. זה אפילו יפה. כי נכון שהאירוע כבר לא מושלם, אבל אולי עכשיו הוא שלם. בדיוק ככה.
5. מותר לקבל החלטה אחת (או יותר) שאינה רציונאלית
כבר כמה זמן שיש לי חלום קטן: להביא לבר מצווה של אוריאל את הסוכריות שאני זוכרת מילדות מהשמחות בבית הכנסת באמריקה. אני אוהבת סוכריות גומי, ואת אלה זכרתי במיוחד לטובה. כשבדקתי באמאזון גיליתי שהן יקרות באופן לא ממש סביר לסוכריות גומי. התלבטתי. ואז החלטתי להזמין אותן בכל זאת. למה? כי היה לי חלום. בדיעבד גיליתי שיתכן והסוכריות האלה כבר לא בייצור (ולכן המחיר הגבוה), כך שלשמחות שעוד יבואו ככה״נ כבר לא אוכל להביא אותן. אני שמחה שהספקתי הפעם.
6. לפעמים קורים נסים במקומות הכי פחות צפויים
לדוגמא, בסניף של רשת ״תמנון״ בקניון הדר. היינו בעיצומה של סאגה לא קטנה: האירוע הלך והתקרב ולאחותו של בעל השמחה עוד לא היתה שמלה. היינו כבר אחרי סיבובים בקניון ושיטוט באתרים, היינו כבר אחרי שהתפשרנו והזמנו מנקסט והגיע וממש לא אהבנו ו״אין סיכוי שאני לובשת את זה״. היינו כבר מיואשות – אם ובת – כל אחת מהמקום המאוד מסויים שלה. ואז. לילה לפני צילומי המשפחה. עשינו בקניון עוד סיבוב אחרון בהחלט. סיבוב של אין לנו כבר מה להפסיד – אולי רק את מעט השפיות שנותרה לנו. על המתלה של 3 ב-100 – חיכתה שמלה שהיתה בדיוק אבל בדיוק מה שחיפשנו (אני כותבת בלשון רבים מפאת כבודה של העלמה). נס גלוי.
7. הכותל המערבי או איקאה?
יש כאלו שפוקדות את הכותל המערבי לפני אירוע חיים משמעותי. אני נוסעת לאיקאה. ההבחנה המדוייקת הזו היא של חברתי החכמה והשנונה אילנה שהוזכרה גם בפוסט קודם בהקשר של תסביך הפליימוביל שלי (אל תפספסו). אבל רגע ברצינות: באמצע שבוע של משימות, ריצות וארגונים, הביקור באיקאה היה לי יעיל אבל גם נעים ומשמח. כמו נשימה עמוקה וצ׳ופר קטן לעצמי.
8. תרשמי את זה
אולי זה מובן מאליו, אבל אני אכתוב את זה כאן בכל זאת. רשימות זה החיים. בבוקר יום שישי, שלושה שבועות לפני בר המצווה, סופסוף הושבתי את עצמי (הייתי צריכה לעשות את זה עוד קודם – זה היה מוריד לי הרבה לחץ) וכתבתי בצורה מדוייקת ומפורטת את כל מה שדורש טיפול לקראת האירוע: קניות, בישולים, תיאומים, תזכורות ועוד. ברגע שהכל היה רשום לפניי, הרגשתי הרבה יותר טוב. הרגשתי שיהיה בסדר.
9. המשימה שהכי מעיקה עליך? תסיימי אותה קודם.
את הטיפ הזה אני מגישה לכן באדיבות העיקרון ״יותר מזל משכל״. במקרה שלי, המשימה שהיתה לי הכי מורכבת ושהכי ישבה עלי והלחיצה אותי היתה הכנת המצגת-סרט לאוריאל. התחלתי מאוחר מדי והתקדמתי עם זה לאט לאט תוך כדי שאני מפקפקת בעצמי ותוהה אם הייתי צריכה לעשות לכל הדבר הזה אאוטסורסינג. במוצ״ש שבוע לפני הבר מצווה שקעתי אל תוך הכנת הסרט וככל שהשעות עברו להן, הבנתי שאני הולכת להלבין את הלילה ולסיים עם הסרט. לא תכננתי את זה ככה מראש, אבל מזל גדול שזה קרה כך. בשבוע שהוביל אל האירוע עצמו הרגשתי קלילה הרבה יותר מאיך שציפיתי שארגיש.
10. זה נגמר כל כך מהר. תאחזו במה שאפשר.
חושבים, מתכוננים, מתרגשים במשך שבועות וחודשים, ואז – במה שמרגיש כמו כמה רגעים קצרים – זה כבר נגמר. עוד נותר לי להכין אלבום, זה יהיה הסיכום האמיתי של האירוע מבחינתי, אבל אני מוצאת את עצמי נאחזת באירוע גם באופנים אחרים: מייבשת את הפרחים שקישטו את השולחנות, ולא מסירה את שאריות הלק שמרחו לי בבוקר שישי של הבר מצווה. והציפורניים שלי כבר לא נראות טוב, אבל לא אכפת לי. ולא, אני לא עושה לק ג׳ל (אבל זה כבר נושא לפוסט הבא).
וואי דניאלה, הזדהיתי עם המון דברים ( בהחלט לא עם הבחירה לוותר על לק ג'ל). והוחמאתי מאד מזה שהוזכרתי בפוסט!!
אילנה, את כבר אושייה בבלוג שלי.
תתחילי להתרגל לזה ☺️
איזה כיף זה לתכנן את האירועיים המשפחתיים האלה! לצערי כבר סיימתי את כל הבר מצוה והבת מצוות שיהיו לי.
ומה בעתיד?? הילדים כבר הסבירו לי שחתונה ושבת חתן זה יותר של הבני זוג ולא של האמא… זה מה שהם חושבים 🙂
חחחחח כן, חתונה אני מניחה זה כבר משהו אחר לגמרי. ואיזה כיף לך שזה כיף לך – הארגונים האלה. אני מניחה שזה יכול להיות לי כיף, אבל יחד עם זה מתערבב המון סטרס…
הלוואי שהלב יזכור. איזה פוסט נפלא! טיפים והגיגים שווים באמת. ושוב מזל טוב!
תודה רבה, אמה יקרה.
כמה משמח שנכנסת לקרוא ולהגיב.
ועכשיו, הולכת לייבש את הפרחים מהשבת של יהלי ! ( וגם אצלינו היו נוריות כי הן כל כך יפות!).
איזה פוסט משמח ומלא תבונה.
❤️❤️🌿🌿
הידד! נהדר לקרוא את התגובה הזו. ייבוש פרחים זה פלא של ממש.
תודה רבה, קרן יקרה על הקריאה והמילים הטובות.
וואו, איזה יופי ייבוש הפרחים!
אני כבר אחרי בת/בן מצווה, אבל בדיוק עובדת על איזו הגשה ענקית בעבודה ועברתי נקודה, נקודה מה שכתבת — הכל התאים לי בול. הרשימות, הלעשות מה שהכי מפחדים ממנו בהתחלה, הלשחרר את הדבר 'שלך' (בעבודה בצוות) ההבנה שמשהו אחד לפחות ישתבש ולא יצא מושלם וזה בסדר 🙂 אפילו הלאחז בטוב כי זה נגמר מהר.
רק הקסם של שבת חסר לי… אולי זה באמת מה שחסר לי 😉
מיכלי, תודה רבה!!
את יודעת, עד התגובה הזו שלך ממש לא חשבתי על זה, שהטיפים האלה בעצם יכולים להתאים גם לכל פרוייקט או אירוע גדול. איזה כיף שעזרת לי לראות את זה, ושזה נגע לך ☺️
אחלה טיפים!!! תענוג לקרוא ואיזה כייף שלא ויתרת על הסוכריות 🙂
כל כך משמח אותי שסמכת עליי בשרביט של הצלמת.
תודה לך על מי שאת 💛
חברתך הצלמת ✨
תודה דנה אהובה שנכנסת לקרוא ולהגיב.
הכי סמכתי ושחררתי והתפנקתי עלייך – כי את נהדרת ועשית לנו תמונות נהדרות.
איזה כיף!
תודה על השיתופים ומזל טוב עדיין מתפעלת מכך שאתם מסתפקים במרק עוף לערב שבת.😊🤸♀️
גם אני מתפעלת מזה האמת.
ארוחה שלמה וטעימה בסיר אחד.
תודה רבה!!
טיפים הגיגים מצוינים וגם נוגעים ללב. נראה שהיה מקסים מאוד ואני שמחה שזה מאחוריך 🙂
נעמה אהובה, תודה רבה!
באמת היה משמח ומיוחד מאוד.
דניאלה, כמו תמיד הפוסטים שלך מלאי קסם ומשפטים שרק את יודעת לנסח!
משפט כמו "יום שבת הוא קסם"
"התחייבות להתמודד עם מרחב"
אל תשכחי לעדכן לגבי תסביך הפליימוביל – זה נשמע לי מוכר 😉
לאה יקרה,
תודה רבה לך, כמה נעים לקבל תגובה שכזו אצלי בבלוג.
ואני בהחלט מתכננת פוסט על פליימוביל במוקדם או במאוחר..