בדיסני הכל מסודר ונקי ויפהפה. בדיסני חושבים על הכל ומטפלים בהכל, והעובדים כולם אדיבים ומאירים פנים. נדמה לי שעבור רבים מהמבקרים שם, דיסני מהווה איזה עולם אידיאלי – עולם שבו כל המערכות מתפקדות בצורה מושלמת, עולם ללא בעיות או דאגות. דיסני כעולם ממשי שניתן לנסוע או לברוח אליו ולשכוח באופן זמני מהעולם שבחוץ, המורכב והמחוספס והלעיתים כואב.
בראשית חודש מאי בילינו חמישה ימים בדיסני וורלד שבפלורידה (הפעם הקודמת שלי שם היתה ב-1991 כשהייתי בת 10). ובפוסט היום: עשרה דברים קטנים בדיסני ששימחו אותי או משכו את תשומת לבי באופן מיוחד.
1. ללון בתוך משחקיות וצבע
בריזורט יש מלונות בשלוש רמות: בסיסית, בינונית ויוקרתית. הלכנו על מלון ברמה הבסיסית ביותר וקיבלנו משהו שהוא מעין אנ״א בטעם דיסני. מלון פשוט ונוח, אבל מלא בצבעוניות ומשחקיות. במהלך הימים שלנו שם טיילתי ברחבי המלון והכרתי את חלקיו השונים – כל חלק מוקדש לתרבות הפופ בעשור אחר במאה הקודמת – בין שנות ה-50 לשנות ה-90.
(סקירה מצולמת של המלון בהיילייטס ״דיסני״ אצלי באינסטגרם)
2. מרצ׳נדייז – אבל במידה
דיסני וורלד מתפקע מרוב מרצ׳נדייז (כובעים, חולצות, בגדי ים, כפכפים, בובות ועוד ועוד עוד). אצלנו במלון היתה חנות גדולה, ובכל אחד מהפארקים בסמוך לרבים מהמתקנים היו חנויות מותאמות למתקן הספציפי. אין לזה סוף. כמויות ומגוון שקשה לתפוס, ולמרות זאת – לא קנינו כמעט דבר לאורך כל הרפתקאת דיסני שלנו. אחי הגאון דאג להזמין מאמאזון מראש אוזני מיקי ומיני לכל המשפחה (היינו בדיסני עם משפחתו של אחי ועם הורינו), וכל אחד מהילדים בחר לעצמו מתנה מסבא וסבתא מהחנות במלון בסוף הביקור.
3. הכל כל כך יפה
קשה לעכל את העניין הזה, אבל זה באמת ככה: הכל יפה בדיסני. וכן, כמובן שיופי זה דבר סובייקטיבי, אבל כשאני כותבת שהכל כל כך יפה – אני מתכוונת שאף פרט לא מתפספס, אני מתכוונת שיש מחשבה מאחורי כל אלמנט בריזורט. קחו לדוגמא (וזו סתם דוגמא) את הכוסות החד פעמיות בדיסני: כשמבקשים מי ברז בחינם בדוכן – מקבלים אותם בתוך הכוס הזו.
4. שיעור איור לכל המשפחה
ביום השני שלנו בדיסני, היום שהקדשנו לאנימל קינגדום, מצאנו את עצמנו – כל המשפחה – בשיעור איור, מחזיקים כל אחד עיפרון קטן. הדבר הראשון שהמורה אמר היה: ״אין לכם מחק בקצה בעיפרון בגלל שזה שיעור איור ולא שיעור מחיקה״. בדיעבד הבנתי את החוכמה הגדולה בכך שחולקו לנו עפרונות ללא מחקים. השיעור לא היה מצליח אם היינו עסוקים כולנו במחיקה ובדיוק של היצירה שלנו. העובדה שהמחיקה לא היתה אופציה, איפשרה לנו להתקדם ולא להתעסק יותר מדי במה שכבר היה.
5. לימונדה קפואה
זה מתוק, זה חמוץ וזה טעים.
זה ענק (נו, אמריקה) וזה מרענן ביום פלורידה חם.
6. הקהל המשולהב
לא רק בחנויות ראינו מרצ׳נדייז, ראינו אותו בעיקר על הקהלים בפארק. ולא רק על ילדים, ממש ממש לא. על כולם. נראה שלמבקרים רבים בריזורט יש איזו אהבת אמת למקום ולמה שהוא מסמל, והם נותנים מעצמם את כל כולם.
נשים שמתאימות את אוזני המיני המנצנצות לתיק דיסני המנצנץ שלהן. גברים עם כובע מצחייה וחולצה צבעונית תואמת. משפחות שלמות שמכינות טי שירטים תואמים לקראת הביקור. ילדות וגם נשים לבושות כנסיכות דיסני מכף רגל ועד ראש. הלבוש מותאם לא פעם לפארק או למתקן הספציפי. הייתי יכולה להעביר ימים מלאים בתיעוד התופעות המתוקות האלו.
(סקירה מצולמת של הקהל המשקיע – גם היא מחכה לכן בהיילייטס ״דיסני״ אצלי באינסטגרם)
7. ל״ג בעומר נוסח דיסני
רצה הגורל ומצאנו את עצמנו הרחק מהמולדת בל״ג בעומר, במקום בו לא יכולנו להדליק מדורה בחורשה (גם אם מאוד רצינו, והאמת שלא רצינו). נאלצנו להסתפק בצליית המרשמלו הכי מסודרת שראיתי בחיי על השיפודים הכי ארוכים שראיתי בחיי. והאמת שזו דוגמא טובה לאופן שבו הכל מאוד מוסדר ומטופל בדיסני. זה הולך ככה:
בבית המלון בו נשארנו יש עמדה קבועה לצליית מרשמלו, הפעילה מדי ערב במשך שעה. ראשית ניגשים אל מעין שולחן קבלה שם עומד עובד ראשון ומסביר את נהלי הבטיחות הקשורים לצליית המרשמלו. הוא גם מתעניין ובודק אם יש למישהו אלרגיות למזון. על השולחן קלסר ובו כל האישורים הרלוונטיים והרכיבים של מוצרי המזון. אחרי שמקבלים שיפוד ושקית מרשמלו קטנה, ממשיכים אל המדורה הקטנה שם עומדת עובדת שנייה שמפקחת ודואגת שצולי המרשמלו עומדים על הנקודות המסומנות על הרצפה. בתום הצלייה והאכילה יש פח המיועד לשיפודים המשומשים. האם יש עובדת שלישית שאחראית על הפח הזה? וודאי שיש.
8. להיכנס לתפאורה של סרט
בפארקים עצמם מצאתי את עצמי מתעלפת שוב ושוב (ושוב) מעבודת הארט והעיצוב במתקנים השונים ובפארק כולו. הדיוק ותשומת הלב לפרטים הקטנים היא באמת פנומנאלית.
9. תמיד יהיו לנו צ׳יפס (עדיין)
בפוסט מיולי 2021 כתבתי: ״יש משהו מאוד מרגיע בידיעה הזו. שלאן שלא ניסע, גם עם הילדים הבררניים ביותר – נוכל להזמין להם צ׳יפס. זה נשמע טריוויאלי – אבל זה לא. ונכון, זה לא בריא או מזין במיוחד, אבל זה חם, ממלא וטעים (כל כך טעים, תכלס).״
לא השתנה מאז דבר, רק שהפעם הצ׳יפס גם הוגש בצלחות דיסני יפות (שתואמות לכוסות).
10. יש קסם באויר
לא, לא כל הזמן, אבל זה שם – ומדי פעם הרגשתי את זה. יתכן שזו היתה החוויה שלי דרך החוויה של הילדים הנרגשים, ויתכן שאלו היו רסיסי זכרונות מביקור ילדותי שלי שם – לפני 32 שנה.
כך או כך, יש איזה קסם במקום הזה.
איזה פוסט משמח.
אותי תמיד הפתיעו התהלוכות, החיוכים הרחבים של המשתתפים, והרקדנים והעובדים שיוצרים את האשליה שזה הרגע הכי מאושר בחייהם וגם בחיים של הצופים בהם
הי אהרן, איזה כיף שנכנסת לקרוא ולהגיב.
זה מאוד נכון מה שאתה מתאר פה, והעניין הוא שציפיתי שהכל ירגיש לי מאוד מעושה ומזוייף – והופתעתי שיש בכל החיוכים וההתרגשות הזו משהו באמת מדבק וקסום!
מתחברת מאוד לכל מה שכתבת! היינו בדיסני בדיוק שבוע אחריכם. אפילו חווינו גם את צליית המרשמלו המסודרת בעולם….תופעות משונות ומצחיקות יש שם!
הא! מה את אומרת!
באותו המלון ממש? איזה כיףףף
תודה גנית, על הקריאה והתגובה כאן!
איזה כיף לקרוא את הפוסט הזה רגע אחרי שחזרנו מדיסני פריז (כולם דומים תכלס). אני חושבת שידעתי את זה מראש אבל רק כשנכנסתי לשם הרגשתי את זה באמת – את זה שדיסני זו תרבות שלמה, שיש אנשים שחיים אותה במלוא העוצמה וביקור שם הוא כמו בית המקדש שלהם, תרבות שסוחפת אותך וקשה להתנגד לה ומי רוצה בכלל. כשאת חיצונית לזה את יכולה לבקר את זה, ליהנות מהסרטים אבל לחשוב שזה הכי קפיטליסטי שיש, אבל כשאת שם… וול… מוטב פשוט ליהנות מהקסם המאוד מהונדס ואפקטיבי הזה.
ממש ממש ככה, נעמה.
היינו שם בתקופה שהיא לא חופש ובאמצע שבוע – ופתאום קלטתי שהרוב המוחלט של מי שאנחנו רואים שם הם מבוגרים. זוגות בירח דבש, משפחות שלמות על ילדיהן הבוגרים, קבוצות של חברים. וכן – לא פעם מדובר באנשים שחוזרים שנה אחר שנה. דיסני זה המקום שלהם. זה באמת מרתק.
היו לי המון הסתייגויות לפני שהגענו לשם, אבל מהרגע שנכנסתי ליקום של דיסני – הקסם פשוט פעל עליי.
פוסט מקסים 🙂 ❤️
תודה קלז אהובה!
ללי, איזה כיף לראות את כל היופי הזה דרך עיניך אוהבות הצבע והמשחק! מעריכה שעמרי היה שורד שם שתי דקות לפני שכולנו היינו רוצים למות. 😁
איזה כיף, מיטלי. תודה רבה!
אני מודה שחשבתי עליכם כמה פעמים ונזכרתי באותו יום משותף בגרדה לנד 🙂