המשך האזנה

מעולם הבית לא הרגיש יותר מוזנח. לפחות כך נדמה לי. על פני השטח – בסלון, במטבח ובאיזור הכניסה – הכל בסדר. אבל במרחבים הפחות פומביים של הבית, אוי ואבוי. הארון שלנו בחדר השינה ממש זועק לעזרה, וגם הכוננית הקטנה, ופינות החדר שמקבלות אליהן מגוון של חפצים שלא החזרתי למקום (או שעדיין לא יצרתי להם מקום). וגם חדרי הילדים במצב דומה. 

כבר חודשים שאני מתכוונת להתמודד עם המצב, ולא מגיעה לזה. אני יוצאת אל לקוחה ומארגנת וממיינת איתה בביתה, ואז שבה אלי הביתה וקורסת אל תוך הדחוף – אל הפקת מזון לילדים (שמתן לב שלא כתבתי בישול?), אל ההליכה עם הכלבה שכבר חייבת (שוב) לצאת, או ישר אל המיטה. אני לא מצליחה להיזכר בתקופה בה הרגשתי כל כך תשושה כל הזמן.

היציאה שלי משנת הקורונה שעברנו היא איטית. איטית מאוד.

ולא רק מראה הבית מסמן לי כמה מעט השקעה ואנרגיות אני מפנה אליו לאחרונה. גם פרקי הפודקאסטים הרבים המחכים אצלי להאזנה מסמנים זאת. כבר קרוב לשלוש שנים שאני מאזינה מושבעת לפודקאסטים, ואחד מהזמנים המשמעותיים אצלי להאזנה, הוא במהלך עבודות וסידור הבית.  

אז בשבוע שעבר שיבצתי לי ביומן בבוקר שלישי הקרוב: ״מסדרת את החדר ואת הארון!!״. כן, ממש ככה. עם שני סימני קריאה.

אולי זה יעזור.  

בקיץ שעבר העליתי פוסט ובו המלצות האזנה לחמישה פודקאסטים שאני אוהבת במיוחד. היום אני חוזרת עם חמישה נוספים.

מוכנות?

עוד חמישה פודקאסטים שאני אוהבת במיוחד: 

• זה עם הנוסטלגיה והלעיתים מצחיק ממש – זינוק לאתמול 

זה גם הפודקאסט הכי חדש ברשימה (הוא הצטרף ממש לאחרונה למשפחת כאן הסכתים), בו נשלפות פנינים מתוך הארכיון העצום של רשות השידור. מדי יום עולה פרק חדש (יש כבר 19), ובכל יום בשבוע צמד המנחים מתחלף. בימי ראשון תפגשו את הצמד האהוב עלי: שיר ראובן – החדה עד מאוד ועל כן גם הקורעת מצחוק – ולצדה יואב רבינוביץ׳ המעולה (שהאופן שבו הוא מחמיא ומתמזג עם שיר וההומור שלה מזכיר לי את האופן שבו גידי גוב החמיא והתמזג בקולו עם קולות אורחיו בדואטים שבסוף ״לילה גוב״).

גם אליה גרינפלד ואביתר חלימי – שמנחים בימי שלישי – נהדרים ממש ומתמקדים בשנות ה-90. קחו לדוגמא את הפרק האחרון שלהם – 1993 – מייקל ג׳קסון שומר דיסטנס.      

• זה שכבר מרגיש לי כמעט כמו בית ומשפחה – Happier

כשהתחלתי להקשיב לפודקאסטים, זה היה אחד הראשונים. נכון לזמן כתיבת שורות אלו, לפודקאסט הזה שמנחה גרטשן רובין יחד עם אחותה אליזבט קראפט, מלאו 330 פרקים. כשהתחלתי להאזין לו – מרוב שהתלהבתי ממנו – חזרתי אחורה ועברתי על כמעט 200 הפרקים שכבר הצטברו. הפודקסט מוקדש כולו למחשבה, רעיונות וטריקים יומיומיים שיכולים להפוך את חיינו לטובים ושמחים יותר.

מצד אחד יש בפודקאסט הזה משהו מאוד שטחי ופשטני (לעיתים השיחות שהשתיים מנהלות עם האורחים שלהן לא מעמיקות מספיק לטעמי), אך מהצד השני יש בו המון חוכמה פשוטה ובריאה שבאמת עובדת כשמיישמים אותה. ההאזנה לפודקאסט הזה הביאה עמה חידושים רבים שאני אשכרה מיישמת בחיים שלי. אני גם נהנית מאוד מהדינמיקה בין שתי האחיות שניכר שמאוד אוהבות, ונהנות לשוחח אחת עם השניה.

אגב, כתבתי כבר בבלוג על גרטשן רובין ועשייתה – בהקשר של הרגלים בריאים.       

• זה על דולי פרטון שלא הכרתן – Dolly Parton's America 

ואם כבר מדברות על אחיות, אז אחותי האהובה המליצה לי לשמוע את הפודקאסט הזה. היא צדקה.

כל מי שגדלה באייטיז, גדלה לפחות קצת על דולי פרטון. בתשעת הפרקים של הפודקאסט צולל המנחה (המצויין) ג׳אד אבו מראד אל תוך הדמות המורכבת והמרתקת של הזמרת, הכותבת, המלחינה, השחקנית ואשת העסקים שבינואר חגגה 75 שנים.

התחושה בהאזנה לפודקאסט היא של יציאה למסע לעומקה לא רק של הדמות, אלא גם של ארצות הברית של אמריקה. סיפורה של דולי הוא גם סיפורה של ההיסטוריה והסוציולוגיה האמריקאית.  מיותר לציין שגם פס הקול של הפודקאסט הוא נפלא ותענוג צרוף לאוזניים.      

• זה שמאפשר לי שוב להרגיש מעודכנת תרבותית – תרבות יום א׳ 

פעם הייתי קוראת כל יום באדיקות את מוסף גלריה של עיתון הארץ. פעם גם עבדתי ויצרתי תוכניות בתחום התרבות והרגשתי שזו אפילו מעין חובה שלי להיות מעודכנת בעולמות הללו. מאז עברו כמה שנים, ואני קצת התרחקתי מהעניינים האלה – גם מרצון. הרגשתי שרוויתי. כך שכשהתחלתי לפני כמה חודשים להאזין לפודקאסט התרבות של עיתון הארץ שמנחים ניב הדס וגילי איזיקוביץ׳, עשיתי זאת בהססנות מסויימת. מדי יום ראשון משוחחים השניים על מה שחדש בקולנוע (חזר סופסוף הקולנוע!), בטלוויזיה, בספרות, באמנות, במוסיקה ובמחול. 

מעבר להנאה המחודשת שלי מהסקירה התרבותית המקיפה למדי, הפודקאסט הזה הוא דוגמא טובה נוספת לאיך שכימיה בין צמד מנחים משחקת תפקיד חשוב. מהשיחה בין השניים ברור שהם חברים ומכירים היטב, הם מרבים להצחיק אחד את השנייה ואחת את השני – ולא פעם הם מדביקים גם אותי.   

• זה שמניע ליצירה – Magic Lessons   

והנה עוד אחד מהפודקאסטים הראשונים שיצא לי להאזין להם. איך הגעתי אליו? הסיפור שמאחורי ההאזנה שלי לפודקאסט המופלא הזה, בהנחייתה של אליזבט גילברט האחת והיחידה, נמצא בפוסט שהוא אולי האישי והחשוף ביותר שיצא לי לכתוב עד היום. 

אחרי שיצא ספרה של גילברט ״קסם גדול״, יצא גם הפודקאסט הנלווה הזה. בכל פרק מקבלת גילברט פנייה מאיש או אישה המתקשים במימוש חיים של יצירה. גילברט משוחחת עם הפונה ואז גם עם יוצר או יוצרת אחרים המבוססים בתחומם – וחוזרת ומנחה את הפונה כיצד עליה לעלות על הדרך הנכונה, דרך היצירה. לפודקאסט הזה, יחד עם הספר של גילברט, היתה השפעה אדירה על החיים שלי. 

בין אינסוף הציטוטים שרשמתי לי בזמנו מתוך דבריה של גילברט ושל היוצרים איתם היא משוחחת בפודקאסט, אני אשאיר אתכן עם דברים אלו של גילברט: 

"Let go of the desire for success, 

desire to be a maker."

עד כאן. והנה עוד פוסט על פודקאסטים מומלצים שעלה בינתיים.

הכרתן כבר את הפודקאסטים שהמלצתי עליהם היום? יש אחרים שכדאי שאני אכיר? 

כל כך אשמח אם תכתבו לי בתגובות. 

הנה, ממש כאן ↓