עברנו דירה.
ביום רביעי היתה ההובלה.
למחרת הגעתי אל הדירה שעזבנו כדי להסיר תמונות מהקיר, לאסוף חפצים אחרונים,
ולהיפרד.
חשבתי שזה יקח לי שעתיים. זה לקח כמעט את כל היום.
אני עוד לא באמת מעכלת שעזבנו את הדירה ברחוב התקופה 10. הייתי טמונה בדירה הזו, משוקעת בה. אהבתי אותה ומאסתי בה. היא אחזה בי ולא הרפתה. היא היתה טובה אלי ורעה אלי במקביל. לא יכולתי איתה עוד, ולא ידעתי איך לחלץ את עצמי ממנה.
בסוף הצלחתי.
חמש וחצי שנים גרנו בה: שבוע אחרי שעברנו אליה, מלאו לאביגיל שנתיים.
ועכשיו היא עולה לכיתה ב׳.
זו דירה שהיתה גם מעין קנבס חלק עבורי. בה הכל התחיל: לפני שלוש וחצי שנים נולד בה הבלוג שלי, סדרת פרחים לשבת נוצרה על רצפת המטבח שלה, בה חלמתי את פלאות היומיום וגם רקמתי לראשונה את צילומי הפלאות שלי.
הדירה אליה עברנו מהווה מעין היפך אריתמטי של הדירה בתקופה.
מה מחכה לנו ולי בבית החדש? אני סקרנית.
מחכה לראות איך תהפכי את הדירה החדשה לבית בסגנון הכל כך ייחודי וצבעוני שלך ❤️ בהצלחה!
גם אני!! יש עוד המון פינות בדירה שגם אני לא יודעת בדיוק מה אעשה איתן.
תודה, קלז אהובה.
…"לא יכולתי איתה עוד, ולא ידעתי איך לחלץ את עצמי ממנה.
בסוף הצלחתי."
דניאלה יקרה
אלו המילים שהייתי צריכה לשמוע
כל הפיסקה הזו
שומרת קרוב ללב
אני לא הצלחתי לעזוב את הבית שאני משוקעת בו. האהוב והשבור היפה והחונק.
מאז שכבר ממש כמעט הצלחתי לפני חודשיים ואז לא… יש בי ממש מועקה.
והפוסט שלך ריכך בי סבלנות לעצמי.
שיהיה מעבר מיטיב
מחדש
מרענן
מחבק
מנעים
ורגוע
כל כך נעים לבקר כאן אצלך♡
אויש אורלי יקרה.
זה נשמע קשה, באמת קשה. אני כל כך מבינה את המקום שלך.
אני לפעמים מסתובבת בדירה החדשה (שאט אט הופכת לה לבית) ולא מאמינה, באמת לא מאמינה שהצלחנו לצאת משם.
היו רגעים שכבר באמת לא האמנתי אם ומתי זה יקרה.
בקיצור – תאמיני. ואני שולחת לך חיבוק גדול.
והמון תודה על כל מילותייך היפות.
כמה יפה את כותבת דניאלה, ומעניין אותי נורא מה היה בה בדירה הזו, שעשה לך אי שקט, וגם, אם הרגשת בה לפעמים 'בית', או שתמיד זו היתה 'דירה'. מאחלת התמקמות טובה, מהנה ומספקת, ומחכה לכל מה שעוד תכתבי ותצלמי לנו.
יואו, שירלי – שאלות טובות את שואלת. ויש לי המון מה לענות עליהן.
נושא שיחה לפגישתנו הבאה? אני יותר מאשמח לנתח את כל הדבר הזה איתך.
בטוחה שיהיו לך תובנות חשובות.
תודה רבה, אהובה.
את כותבת כל כך יפה. העלית בזיכרוני את התחושות שהיו לי כלפי הדירה שעזבנו בתל אביב, עם בן 6 ובן 3. דירה שבאמת הרגשתי שאני רוצה כבר להיחלץ ממנה ולברוא חדר משלי (עם דלת שנסגרת) במקום אחר, בשכונה אחרת, בעיר אחרת. כמה שמעבר פיזי מערבב את כל האיברים הפנימיים שלנו. מקווה ששלך חשים בטוב ומוצאים את מקומם המחודש בגופך.
נעמה יקרה,
כמה זה נכון. מעבר הדירה הזה עירבב אותי ופירק אותי.
התפרקתי למטרה טובה, אבל התפרקתי.
ותחושת ההיחלצות היתה כה חזקה אצלי – כאילו הצלחתי לעשות את הבלתי יתואר, את הקשה מכל.
ואולי גם מהסיבה הזו הייתי כל כך תשושה.
כמה סימלי שזה הפוסט המאה.
הוא כל כך שונה ומינימלי ומזקק את המהות של מה שאת עושה – הייחוד של הפרטים שמרכיבים את החיים שלנו, במוקד הפוקוס – אבל באופן כל כך אחר. כל כך יפה בעיני.
אני מאחלת מעבר ויישוב טוב ועוד המון רגעים קטנים ונפלאים במקום החדש ❤️
הוא כל כך מינימלי, אכן!
תכננתי לכתוב יותר,
אבל בסוף היה זה שילוב של החלטה לתת לתמונות הפעורות האלו לדבר כמעט לבד,
ותשישות שלא אפשרה לי לכתוב עוד.
תודה על כל מילותייך הטבות, ננה יקרה. אמן ואמן.
כמה נכון, כמה מדויק, משאירים שם חלק מהחיים. וחוצמיזה, סתם מתגעגע (אבל נתראה ממש בקרוב)
תודה רבה, גבי!
וזה ממש נכון. חלקים מאיתנו נותרו שם.
נתראה ביום שישי 🙂
דניאלה!
איזה מרגש זה הפוסט ה100. אני קוראת אותך ומתרגשת לקראת המעבר שלנו לדירה הזו ממש 🤩
איזה דבר זה לעבור אחרי כ"כ הרבה זמן.
הלואי שהמעבר יפתח הרבה דלתות של טוב ושההתאוששות ממנו תהיה קלה ומהירה
תכלס,
זה ממש מעגל החיים..
והפוסט ה-100 זה באמת חתיכת דבר, ולגמרי לא עיכלתי את זה עדיין.
תודה רבה, רעות יקרה! והמון בהצלחה גם לכם!!
מחכה לחנוכת בית!
גם אני!!
חחח עוד יקח קצת זמן עד שנהיה במצב לזה ..
אני סקרנית: מה זה היפוך אריתמטי?
ובכן! שאלה יפה את שואלת.
כתבתי ההיפך האריתמטי – כשהכוונה שלי היא ההיפך המוחלט. אבל עכשיו עשיתי חיפוש בגוגל, ויש מצב שאין בכלל ביטוי כזה ושדי המצאתי אותו..
מחכה לראות איזה פלאות תיצקי לתוך הבית החדש, בהצלחה רבה!!!
תודה רבה, חנה יקרה!
גם אני גם אני מחכה 🙂
זאת היתה תקופה ברחוב התקופה.
10/10
10/???
ועכשיו מתחילה תקופה חדשה.
אני אשמור בזיכרון קפה קר במרפסת המטריפה ההיא ומחכה לשתות איתך קפה קר בבית החדש.
העוגיות עלי.
חברה שלי שאני כל כך אוהבת.
לגמרי תקופה ברחוב התקופה.
ועכשיו פרק חדש. וגם פה יש מרפסות סבבה,
גם אם לא בגודל של אולם שמחות.
וקפה קר בוודאי.
אוהבת מאוד חזרה, תודה שריתוש ❤️💕
כמה יופי במילים ובתמונות המגלות ומסתירות
דניאלה אהובה, ואיזה שם זה לרחוב – תקופה.. באמת תקופה משמעותית נראה שעברה עליכם שם.
מקוה שתעברי בליבך לרחוב רווחה ושמחה ותמשיכי ליצור יופי תמים שתמיד מרגש להתבונן בו וגם לקרוא מתחתיו ♥️
איילת יקרה, איזו תגובה מרגשת.
תודה גדולה לך על כל הברכות והמילים הטובות.
אמן ואמן 🙏🏼