ונהפוך הוא

קפה בקיבוץ גינוסר

בוקר שושן פורים בירושלים. הבית מתחיל להתמלא במאפים ומתוקים, ואני מתחילה לתכנן את הביס המושלם. רק שזה כבר לא כל כך פשוט: מה אני שותה – מים? תה? אני במשבר זהות. כבר שבועיים וחצי שאני מרגישה כמו מישהי אחרת – מישהי שמסתדרת בלי קפה. 

זה עשוי להישמע מוזר, אבל אני שותה קפה מילדות. כשהייתי קטנה אבא שלי היה מכין לי שתייה חמה שקראנו לה Baby Coffee: מעט מאוד קפה, והרבה סוכר וחלב. זה היה תחליף השוקו שלי. עד היום אני לא אוהבת שוקו.

קפה במרפסת

“No matter what historians claimed, BC really stood for ‘Before Coffee.’”

Cherise Sinclair

קפיצה קדימה – אחרי הצבא טסתי לאיטליה ללמוד איטלקית בקורס אינטנסיבי של שלושה חודשים. בכל אחד מהבניינים של האוניברסיטה בה למדתי היתה קפיטריה קטנה שהגישה קפה, משקאות קלים וסנדוויצ׳ים. באיטליה קוראים לקפיטריה כזו וגם לבית קפה ברחוב – Bar. אחד הביטויים הראשונים שלמדנו בכיתה (בה כל הלימודים התנהלו באיטלקית בלבד, ללא מילה של אנגלית) היה: prendere un caffe al bar – לשתות קפה בבית קפה/במזנון.

קפה וקשת בענן

ואכן – זה בדיוק מה שעשינו בהפסקות. בשלב הזה עדיין הייתי שותה קפה ״כמו ילדה״ – ובאיטליה מסתבר שאפשר להזמין שתייה מאוד דומה לזו שאבא שלי היה פעם מכין לי בבית. קוראים לזה latte macchiato – מילולית: חלב מוכתם (בקפה) – הרבה מאוד חלב וקצף עם נגיעה קטנה של קפה, וכמעט תמיד בכוס זכוכית גבוהה ודקה.

לא רחוק מפרוג׳ה גר בזמנו הבן דוד האיטלקי שלי. כן, כן – באמת יש לי אחד כזה. הוא שנתיים גדול ממני, ובאותה התקופה בה למדתי בעיר הוא היה מגיע ולוקח אותי לארוחות ערב במסעדות הנהדרות שהוא הכיר שם. כשבסוף הארוחה היינו מגיעים לשלב הקפה והייתי מזמינה לאטה מקיאטו, הוא היה מאוד מאוד מתבייש. מאוד. אני באמת חושבת שהוא קצת רצה לקבור את עצמו ברגעים האלה. ואז הוא היה מתנצל בפני המלצר ומסביר לו שאני ״זרה״, ואחרי שהמלצר היה עוזב את השולחן שלנו הוא היה מסביר לי (שוב) שבסוף ארוחה מזמינים אספרסו, מקסימום קפה מקיאטו – מילולית: קפה מוכתם (בחלב) – אבל בשום פנים ואופן לא לאטה מקיאטו. 

קפה הפוך ומקרון ורוד

לאט לאט התחלתי מזמינה caffe latte או קפוצ׳ינו, והתרגלתי יותר ויותר אל הטעם של הקפה. אחרי שסיימתי את הקורס וטיילתי עוד חודש בצפון איטליה וגם בסיציליה, חזרתי הביתה לירושלים. התחלתי לעבוד בקפה סמדר שצמוד לקולנוע – היכן שהיום (נכון לעכשיו לא :-() פועלת מסעדה איטלקית בעלת אותו השם. הייתי שם מלצרית ואז ברמנית ואז אחראית משמרת, ושם למדתי להכין קפה הפוך וגם (מאוד) לאהוב קפה הפוך.  

ובאיזשהו שלב אחרי זה, אני לא זוכרת בדיוק מתי, פשוט התחלתי לאהוב קפה. לא משנה איזה בדיוק. שתיתי מה שהיה. לפני שטסנו לניו יורק לשנה הזהירו אותי מהקפה האמריקאי הדוחה – אבל כשהגענו גיליתי שאני אוהבת (סובלת?) הכל: גם את הקפה של סטארבקס וגם את הקפה שמגישים בדיינר.

“But even a bad cup of coffee is better than no coffee at all.”

David Lynch

פשוט. אוהבת. קפה.   

קפה דיינר אמריקאי

לפני קצת יותר משנה הפסקתי לשתות קפה עם חלב. זה קרה פתאום. התחלתי להרגיש שאני לא רוצה לשתות את כל החלב הזה. זו לא היתה איזו אידאולוגיה – אני עדיין אוכלת מוצרי חלב. זה גם לא היה עניין בריאותי. זו היתה תחושה כזו שהשתלטה עלי – שאני פשוט כבר לא מעוניינת בחלב. לקח לי קצת זמן להתרגל לשתות את הטייסטרס צ׳ויס שלי בבית בלי חלב. ובבתי קפה – להזמין אמריקנו במקום הפוך.

אמריקנו גם מצטלם הרבה פחות יפה מהפוך: ובבועה הקטנה שבה אני חיה – זו בעיה לא קטנה. אבל לא חזרתי אחורה: גם כשממש ניסיתי לשתות קפה עם חלב פה ושם – זה כבר היה לי לא טעים. 

קפה וסנדוויץ׳

אז כבר שנים שאני שותה המון קפה, בבית וגם בבתי קפה. אבל בשנה האחרונה והמטורללת הזו, אני די בטוחה ששברתי שיאים. הימים הארוכים הארוכים והמשונים בבית הביאו אותי לשתות כוס אחר כוס אחר כוס. הגעתי למצבים שאני כבר לא סופרת כמה קפה אני שותה ביום. אני באמת לא יודעת להגיד. 

“Live life today like there is no coffee tomorrow.”

Meik Wiking

ואז – לפני שבועיים וחצי קיבלתי את המנה השניה של החיסון לקורונה. באותו ערב נשכבתי על הספה ואז במיטה, ובמשך יום וחצי כמעט ולא זזתי – הייתי חלשה מאוד. ממש גמורה. תוך כדי המצב הזה וגם אחרי שיצאתי ממנו, קלטתי פתאום שאני לא שותה קפה. ביום שאחרי החיסון, מכח האנרציה וההרגל, הכנתי לעצמי כוס קפה, אבל לא הצלחתי לסיים אותה. שוב, כמו בזמנו עם החלב, זה כבר לא היה לי טעים.

וככה חלף שבוע מבלי ששתיתי אפילו כוס אחת של קפה. 

קפה או תה

אני שותה עכשיו יותר מים, והמון תה. אני לא במיוחד אוהבת תה, אבל בחורף יש לי צורך בשתייה חמה. פעם ביום אני מנסה לשתות קפה – פשוט כי אני לא מוכנה כל כך מהר להיפרד מהחלק הזה במי שאני. 

בניגוד לימים בשנה האחרונה בהם שתיתי כוסות קפה באופן אוטומטי ולחלוטין חסר הכרה, הפכתי עכשיו מאוד קשובה לעניין: אני רוצה עכשיו קפה? שתיתי היום קפה? מתאים לי לשתות את הקפה של היום עכשיו, או אחר כך? זה כן טעים לי? זה לא טעים לי?

ומה אני עושה עכשיו כשיש לי בבית שוקולד או עוגיה טעימה? איך אני אוכלת את הדברים האלה בלי קפה? עוד לא פיצחתי את זה. 

תם ולא נשלם. 

קפה, מקרון ותפוז

אוהבות קפה? כמה אתן שותות ביום, והאם זה השתנה בשנה האחרונה?
כל כך אשמח אם תכתבו לי בתגובות. 
הנה, ממש כאן ↓

30 Comments

  • לא אוהבת קפה.ואם שותה אז זה בשביל החלב המוקצף המנחם…ועושה כאב בטן….והוא יהיה חלש חלש

    • אז אנחנו ממש הפוכות, חפציבה.
      אם כי – עכשיו אולי כבר לא…
      אני אצטרך באיזשהו שלב לעדכן כאן סטטוס 🙂

      תודה רבה על הקריאה והתגובה כאן, ופורים שמח!

      • אצלנו שותים המון קפה. צריכת הנספרסו שלנו כמעט לא תאומן, עם שתי ילדות גדולות שגם הן אוהבות קפה ועוד אחת שלפעמים.

        • פתאום אני חושבת על זה שעם מכונת נספרסו בבית, צריכת הקפה ממש ממוספרת ואפשר ממש לדעת כמה כוסות נשתו ביום – בשבוע – בחודש האחרון. מעניין אם זה בפני עצמו משנה את כמות הצריכה.

  • תשמעי קטע, אף פעם לא שתיתי קפה. מודה שנורא ניסיתי לאהוב וכל כמה שנים אני מנסה שוב, אבל אני כנראה חייזר כי זה פשוט לא טעים לי (אגב גם שתי האחיות שלי לא יכולות להבין מה טעים בזה). שותה רק מים ובחורף מים חמים – נשמע נורא זקן אני יודעת… אבל זהו אני מקבלת את עצמי עם כל הפאקים:)

    • איזה מעניין!! שגם את וגם שתי האחיות שלך לא אוהבות קפה! כלומר זה ממש משהו פיזיולוגי כמעט! ולשתות פשוט מים חמים בחורף, זה באמת מיוחד ☺️

    • הי
      גם אני שותה מים חמים
      או תה צמחים חיוור פושר ובלי סוכר

      ממש זקנה, אני יודעת

  • ממליצה על תה צ’אי או קינמון עם קצת חלב סויה/שקדים/שיבולת שועל מוקצף .

    וגם אני שותה מים חמים בחורף! כיף למצוא עוד פרטנריות למנהגים הזקנים שלי 🙂

    • איילת, איזה כיף שאת כאן 🙂

      כל תחליפי החלב לא ממש אטרקטיביים בעיניי. האמת שלקפה בלי חלב כבר ממש התרגלתי ומאוד אהבתי.
      אבל אולי אני צריכה להמשיך ולנסות סוגים שונים של תה וחליטות עד שאני אמצא את ״הנכון״.

  • אני השתדרגתי וכבר לא שותה מגורען..לא טעים לי. בבית עושה במקינטה או פרנץ’ פרס קפה טוב טחון,בעבודה קפסולות, ובבתי קפה (מה זה בכלל) אמריקנו עם מעט חלב צמחי. ובאיטליה (אני עשיתי קורס של חודש אחרי הצבא!) פשוט un cafe!
    עם העבודה בבית הכמויות התרבו לאחרונה…משתדלת לשמור על גג 2 במהלך הבוקר ועוד 1/2 המהלך אחהצ. אבל יכול להיות בוקר שלא אשתה ואני סבבה עם זה

    • הי דינה, תודה שקראת והגבת!!

      אשכרה. מה זה בכלל בתי קפה.
      מתי זה יחזור?? בינתיים כל איזור הישיבה הפנימי של קפה זריפה השכונתי המהמם שלנו שכתבתי עליו פה בבלוג – הפך למעדניה וחנות!!

      אם ייצא משהו טוב מכל משבר הקפה הזה שלי, זה שאני אחזור לאהוב את הטעם – אבל אתייצב על כוס אחת או שתיים ביום.

  • שלחת אותי למסע זיכרונות (מאוד חשובים :-)) על הקפה שלי ובמה אנחנו דומות ושונות. אני התחלתי לשתות נס קפה מאוד חלש סביב גיל 14, וזה תמיד היה ״משקה של גדולים״ מבחינתי, לשבת עם אמא ואבא והאורחים במטבח ולשתות. אבל תכלס – עד גיל ממש מאוחר שתיתי בעיקר שוקו. איכשהו הצלחתי להעביר 4 שנים בבצלאל, 4 חודשים בפריז, בלי לשתות קפה כמעט. דבוקה ל״שוקולה שו״ שלי (שוקו חם צרפתית) כמו ילדה בת 8. לא מפתיע שרוב העבודות שלי בבצלאל עסקו בילדות שלי. רק בתחילת האמהות שלי התחלתי לאהוב קפה. כמה חודשים של התנסות בטבעונות השאירו אותי עם אמריקנו, וזה נשאר למרות שהטבעונות לא החזיקה מעמד. גם אני כמוך – בכל פעם שאני חולה אין לי שום חשק לקפה ופתאום תה מרגיש לי הכי נכון. בדרך כלל החשק חוזר, אבל אני לא מהמגזימות, הכי הכי הרבה שלי זה 3 קפה ביום. ברוב הימים זה נשאר בין 1 ל-2 כוסות. אני חושבת שמעל הכל אני אוהבת את הטקס. את הלשבת עם הכוס החמה, לקרוא משהו, לגלול אינסטגרם. זה הכי me time מבחינתי.

    • איזה כיף שהצלחתי לשלוח אותך למסע זכרונות שכזה.
      וכמה פרטים מרתקים הבאת כאן בתגובה שלך. אני ממש יכולה לטעום ולהריח את כל זה.
      עכשיו שאת כותבת את זה – אני חושבת על זה שרק את עבודת הגמר (הבאמת מדהימה) שלך אני מכירה.
      אני רוצה לראות גם עבודות קודמות. וכמה מעניין שהכל היה קשור לילדות.

      וזהו זה – זה הטקס. זה בדיוק העניין.
      כמו מעשנים שנגמלים מסיגריות אבל מתגעגעים לצאת לאותה הפסקה שהיתה להם כמה פעמים ביום.

  • דניאלה איזה כיף לקרוא אותך!
    וואו אני ככ איתך בענין.. ממש אוהבת קפה ומתאפקת מלשתות 7 כוסות ליום.. שותה 2. מהמכונה.. ומתענגת על כל שלוק ואם יש שוקולד זה יהיה מדהים.. אבל גם לא עם חלב רגיל כבר, התרגלתי לאורז שקדים וזה הפייבורט. הולכת להתחסן היום בחשש מה אחרי הפוסט הזה…☺️
    נתראה באינסטוש המהמם שלך❤️

    • איילת יקרה,
      משמח אותי ומרגש אותי שנכנסת לקרוא ולהגיב כאן. תודה!
      המון בהצלחה בחיסון היום!! לא שמעתי על עוד תגובות כמו התגובה שלי –
      אפילו עשיתי חיפוש בגוגל לראות אם נרשמה תופעת לוואי שכזו…
      והכי חשוב – תרגישי טוב.

  • דניאלה
    מבחינתי כל משקה מקובל ולכל משקה הטקס שלו והאורחים שלו-
    קפה על הבוקר עם בן הזוג והמתבגרים, תה בביקור אצל הקשישים, ושוקו עם חלב מוקצף עם כל צעיר שמוכן לשבת איתי ולפטפט.
    ולא חשוב הסדר.
    ובעצם מה שאני אומרת- השתייה היא סתם תירוץ.
    ילא! בואי אלי לגינה- מה שתרצי אמזוג לך וגם לי.

    • וואוו, שרית! את ממש זיקית של משקאות!!
      ואני לא ידעתי את זה עלייך…
      ולגינה אבוא גם אבוא. תיכף נפתחת לה העונה החמה.
      את מאמינה שכבר מרץ???

  • לא יכולה לחיות בלי קפה. התגבר בקורונה. ארבע פעמים ביום קפית וחצי לפחות עם שני סוכרזית!!!והרבה חלב רזה.

    • אילנה יקרה,
      כיף שכתבת.
      כך תמיד הרגשתי!! שאני לא יכולה לחיות בלי קפה. ופתאום, אני יכולה!!
      אבל אני לא רוצה.
      אשיב את עצמי למוטב.

  • קפה הוא אאוט. בגלל החלב כמובן. לכן תה מככב. תה חזק, עדיף בקנקן כמו הבריטים. ואז ״הורסת״ לדברי החתן (האנגלי) עם לימון.

    • גדול. לא ידעתי שלשים לימון בתה נחשב לא אנגלי!! מעניין מאיפה מקור הלימון בתה.
      ולגמרי כבר שנים אני אומרת שאני צריכה לשדרג את אפשרויות התה בבית – חליטות, קנקן שווה וכו׳…

  • נהניתי כל כך לקרוא אותך,
    וחייבת להודות- עשית לי חשק מטורף לקפה.

  • פוסט נהדר. מודה שהתיישבתי לקרוא אותו תוך כדי לגימות מכוס הקפה שלי 🙂
    בדרך כלל שותה כוס אחת בבוקר, מקסימום עוד אחת בצהריים. אבל גרמת לי באמת לעצור ולחשוב על למה ואם אני באמת רוצה את זה.. מעניין!

    • תודה רבה, מיכל!!
      לעונג לי שליוויתי את כס הקפה שלך 🙂
      העניין של המיינדפולס סביב הקפה הוא באמת מעניין.
      כבר הרבה זמן אני קוראת ומאזינה בנושא המיינדפולנס, ומדי פעם הסוגייה עולה בהקשר של אוכל.
      ופתאום זה פשוט קורה אצלי. באופן לחלוטין לא מתוכנן.

  • היי דניאלה 🙂 האמת שמעולם לא אהבתי קפה אבל דווקא בגלל זה הפוסט שלך היה לי יותר מעניין אפילו. כי הוא נתן לי מעין מבט אנתרופולוגי לגבי למה אנשים אוהבים את זה בכלל. וגם כתבת יפה ונהניתי לקרוא את השתלשלות העניינים בדרך שבחרת לתאר אותם.

    תודה על הפוסט!
    נטלי,
    http://www.pnimablog.com

    • הי נטלי,
      תודה רבה שנכנסת לקרוא ולהגיב!
      אכן – למה אנשים אוהבים בכלל קפה?
      זו באמת שאלה מעניינת – כמה שמתוך המנהג הזה הוא הטקס,
      וכמה הטעם של הקפה עצמו. אצלי זה וודאי שילוב של הדברים.
      וכרגע כל הדבר הזה עובר אצלי שינוי –
      כשבמהלך כוס הקפה היחידה שאני שותה עכשיו ביום, עם כל שלוק מחדש –
      אני בעצם שואלת את עצמי את השאלה הזו 🙂

  • דניאלה יקרה
    רק עכשיו…באיחור אני מגיעה בתענוג אל הבלוג שלך…אחרי שהסתיים בהצלחה קמפיין הספר שלי…ושוב תודה על התמיכה!
    נולדתי בברזיל…וגם אני כמוך…הושקתי מגיל צעיר בקפה! גם אצלנו בבית היה נהוג משקה חלב עם קצת קפה כבר מגיל 0…
    אני מאוד אוהבת קפה!!! בשנים האחרונות בלי חלב…אוהבת לטעום ולהתנסות בסוגי קפה…ואפילו מצליחה להבחין בטעמים של קפה שחור איכותי. קיבלתי מילדי במתנה מכונת אספרסו קטנה…ואני חוגגת עם טעמי קפסולות שונים…ונהנת מהריחות והצבעים.
    בשנים האחרונות שומרת על מידתיות…(מנסה לפחות…יש ימים שזה בורח????). כוס קפה ענקית של כף קפה שחור חזק עם קינמון (פטנט שלימד אותי מדקר סיני…לחימום)…,ואז עוד 1-2 כוסות אספרסו בינוני במהלך היום…
    וכל שתית קפה…אני משתדלת שתהיה מלווה בעצירה.. בלגימות איטיות ומהנות ואחהצ גם בעוגיות או עוגה.
    את כל כך צודקת: אין על קפה! זה חלק מהחיים הטובים!!!
    עדנה

    • עדנה יקרה,
      תודה רבה על הקריאה והתגובה כאן.
      וכמה משמח לגבי הקמפיין שלך 🙂
      כיף שאנחנו שותפות לאהבת הקפה!! הרעיון הזה של קפה וקינמון הוא מאוד מעניין.
      אני חייבת לנסות את זה מתישהו.
      ומה שאת מתארת פה בשתיית הקפה שלך – זה ממש מיינדפולנס!! אהבתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.