שכבות של יופי

נועה סתוי רווה
בפינתנו הפעם:

נועה סתוי רווה היא הקונדיטורית של מעדניות וקפה כהנ׳ס דלי. 

זהו פוסט במסגרת פינה קבועה בבלוג בשם ירושלמיות משמחות. ירושלמית משמחת היא מי שחיה או פועלת בירושלים – בעבר או בהווה – ושיש בעשייתה דבר מה משמח. כשאני כותבת משמח אני מכוונת למקום של עשיית טוב, חיוביות וצבעוניות. היות והפוסטים שלי מעוטרים בתמונות, לאותה ירושלמית צריך שיהיה אספקט חומרי לעשייתה, או במילים אחרות – כדאי שיהיה פוטנציאל לכך שזה יצטלם טוב. הפוסטים האלה, מבחינתי, הם מעין כתבי אהבה לעיר שלי בהם אני מאירה נשים וצדדים בירושלים שאולי פחות הכרתן.  

כהנס דלי

איך אנחנו מכירות:

את נועה פגשתי בקומה השנייה של כהנ׳ס דלי שעל רחוב קינג דיויד פינת וושינגטון. אני יושבת ועובדת כאן לא מעט (כן, כן – אפילו ממש עכשיו, בזמן כתיבת שורות אלו), ומפעם לפעם שמתי לב וגם ממש התחלתי לחבב את נועה, שבעצם עוד לא הכרתי. לפני כמה חודשים אזרתי אומץ, פניתי אליה, הצגתי את עצמי ושאלתי אותה אם היא תסכים להיות ירושלמית אצלי בבלוג. לשמחתי הרבה היא הסכימה. 

הקונדיטוריה בכהנס דלי

קצת עליה • מה הסיפור שלה:     

נועה גדלה באיזור המרכז, ורוב ילדותה עברה עליה באבן יהודה. היא מתארת את עצמה כילדה שובבה וגם ביישנית, שתמיד אהבה להתבונן ב״דברים יפים״. אבן יהודה היה בזמנו מקום מלא בשדות ובטבע, וכילדה נועה היתה מבלה המון בחוץ – מטיילת, מתבוננת וחולמת בהקיץ.

סבתא של נועה גרה גם היא במושבה, וכמה פעמים בשבוע נועה היתה בורחת אליה מבית הספר ומבלה אצלה שעות. היא היתה מתבוננת בפליאה בסבתה במהלך עיסוקיה השונים בבית, בחוכמת הכפיים שלה, והכל היה נראה לה יפהפה ופיוטי.

כהנס דלי

מגיל צעיר נועה עסקה באמנות. היא ציירה ופיסלה, וגם אהבה מאוד לבשל. 

בחטיבת הביניים ובתיכון נועה למדה בתל אביב בבית הספר לאומנויות ויצ״ו צרפת. המקצוע האהוב עליה היה תולדות האמנות, והיא מספרת שהיו לה מורים מדהימים. באותה תקופה היא היתה הולכת הרבה לתערוכות ומוזיאונים, ומאוד התעניינה והשקיעה בתחום.

כהנס דלי

תוך כדי שירותה הצבאי נועה עשתה מיונים לאקדמיית בצלאל לאמנות ועיצוב. היא כבר ידעה שהיא רוצה להגיע ללימודים בירושלים. בשנות התיכון נועה השתתפה במחנה אמנות שהתקיים באיזור בית וגן, שם פגשה את המורה והקרמיקאית אנה כרמי שמאוד השפיעה עליה. המחנה היה לנועה חוויה משמעותית מאוד, שבין היתר גם חיברה אותה לעיר. 

נועה בחרה ללמוד בבצלאל במסלול עיצוב קרמי, ואחרי תקופה מאוד אינטנסיבית של ארבע שנות לימודים, היא יצאה אל העולם. במהלך שנותיה בבצלאל נועה עברה בין דירות ברחוב שמואל הנגיד, רחוב עזה, רחוב אתיופיה ורחוב יששכר בבקעה. 

כהנס דלי

עוד בראשית הלימודים בבצלאל, נועה התחילה לעבוד במסעדות ״מאחורי הקלעים״ – במטבח. בשנתיים האחרונות של התואר היא עבדה במטבח של מסעדת אלדנטה.

כשסיימה את הלימודים היא התחילה לעבוד בהוסטל לילדים אוטיסטים ״בית ארזים״, ושם גם פגשה את עידן, בן זוגה. באותה תקופה נועה פתחה סטודיו בו יצרה עבודות שמכוונות למכירה בירידים, וגם קיימה מכירות אצלה בבית.

כהנס דלי

אז איך היא משמחת:

יום אחד בשנת 2006 אחותה הגדולה של נועה לקחה אותה לקפה מזרחי בשוק מחנה יהודה והפגישה אותה עם אלי מזרחי ז״ל, הבעלים והמנהל של בית הקפה. 

במטבח של קפה מזרחי התחיל החינוך הקולינרי האמיתי של נועה. המטבח היה עונתי ומחובר אינהרנטית לשוק: כל בוקר התחיל בשעה 7:00 בסיבוב קניות בין הדוכנים. בכל יום היו מנות משתנות לצד המנות הקבועות, והבישול היה איכותי וברמה הכי גבוהה.

קונדיטוריית כהנס דלי

בקפה נועה הכירה את מורן מזרחי, בתו של אלי שניהלה את המטבח, וממנה היא למדה הכל. אחרי שנה של עבודה בקפה, נועה החליפה את הקונדיטור שבדיוק עזב. וכך היא למדה את הבסיס של הקונדיטוריה הצרפתית. 

נועה עבדה בקפה מזרחי במשך שנתיים, ואז עזבה והתחילה לעבוד כמנהלת הסדנה לנייר בעמותת יד לקשיש. בשלב הזה נועה עדיין נעה בין העולמות של אמנות ומטבח. היא עבדה ביד לקשיש שלוש שנים. 

קונדיטוריית כהנס דלי

בשנת 2011 נועה חזרה לעבוד ולנהל באופן מלא את הקונדיטוריה של קפה מזרחי. היא עבדה שם שלוש שנים, ואז החליטה להפוך עצמאית והחלה מכינה עוגות וקינוחים למכירה, וגם עשתה קייטרינג לאירועים.  

נועה מגדירה זאת כך: את כל האותיות והמילים היא למדה ממורן מזרחי. אחרי כן היא הרכיבה את המשפטים בעצמה.   

קונדיטוריית כהנס דלי

אחרי שנה כעצמאית, חברה של נועה הפגישה אותה עם שמעון כהן מכהנ׳ס דלי (המעדניות ובתי הקפה של האחים שמעון ויהודה כהן). נועה הביאה לפגישה קינוחים ״קלאסיים״: פחזניות, עוגיות וטארטים. היא זוכרת ששמעון התרשם מהאופן שבו היא ארזה את הקינוחים. ואז הוא שאל מה עוד היא יכולה להכין. 

בשלב הזה נועה נכנסה למטבח ועשתה המון נסיונות חדשים ופחות קונבנציונאליים. למחרת היא שוב הביאה לכהנס דלי טעימות שונות, ואקלר של שוקולד לבן מקורמל עם פקאן מלוח הצליח לשבות את שמעון בקסמיו. וכך הם התחילו לעבוד יחד.

כהנס דלי

כעבור שנתיים כבר היה ברור שצריך להקים קונדיטוריה בתוך אחד הלוקיישנים של בית הקפה והמעדנייה (בשלב הזה היו כבר שלושה סניפים). 

בשנת 2018 החלק האחורי של הקומה השנייה בכהנ׳ס דלי שעל רחוב קינג דיויד פינת וושינגטון – הפך לקונדיטוריה. ״מה שיפה״ אומרת לי נועה ״זה שזה קצת כמו במה״. וזה נכון – הקונדיטוריה פתוחה בפני מי שיושבים בקומה העליונה של הקפה. נועה מספרת שהתקשורת שנוצרת עם הלקוחות מוסיפה עוד רובד לכל מה שהיא מכינה. היא מרגישה שנוצר מעין מועדון קטן עם הלקוחות. 

כהנס דלי

נועה אוהבת את השמחה הפשוטה הזו שהיא מצליחה להביא במעשה ידיה. היא מרגישה שהכוח שלה בעבודתה הוא השכחת ״הכאן והעכשיו״ וסיפוק נתיב בריחה לעולם אחר. נועה נהנית לראות אנשים אוכלים ונהנים ממה שהיא מכינה, והיא שמחה להרגיש שהיא מצליחה לשנות משהו ביום של מישהו.

מדי בוקר נועה מגיעה ומכינה מוצרים לאותו היום. בקונדיטוריה מקבלים הזמנות מהסניפים השונים של כהנ׳ס דלי, וגם הזמנות פרטיות מלקוחות. כמעט תמיד יש לנועה מישהו איתה במטבח שעוזר. לכל מי שנכנס לקונדיטוריה יש אהבה לדבר ורצון ללמוד. העבודה בקונדיטוריה נעימה, ולעיתים גם עמוסה ואינטנסיבית.

קונדיטוריית כהנס דלי

בקונדיטוריה מכינים טארטים מתוקים קטנים, אקלרים, קישים, בריושים ועוגיות. לקראת חגים או בעונות מסויימות מה שמכינים משתנה מעט.

נועה הסבירה לי בשיחתנו שקרמיקה וקונדיטוריה בעצם מאוד דומים: היא מרדדת ולשה, מכניסה לתנור – ומעניין שדוקא בקונדיטוריה יש יותר שליטה בתוצאה הסופית.

קונדיטוריית כהנס דלי

מה משמח אותה: 
  • שלושת הילדים שלה
  • יצירה
  • ספרי בישול – לפעמים נועה מקריאה מהם לילדיה לפני השינה
  • ירושלים
  • עיצוב ואמנות
נועה סתוי רווה

לסיום, נקודה מאירה שלקחתי מהשיחה איתה:

השיחה עם נועה היתה לי מרגשת ומדויקת במיוחד. קשה לי לשים על זה את האצבע, אבל במשך כל אותו היום לאחר שיחתנו שהתקיימה בבוקר, הרגשתי מלאה ומוארת מסיפוריה, גישתה ואישיותה של נועה.   

המעבר של נועה ממאחורי הקלעים של המטבח אל מקום משלה ובדמותה – שמהווה לדבריה גם מעין ״במה״ – הוא מאוד מעניין בעיניי. יש בו כדי ללמד אותנו על המעברים שאנחנו עושות בחיינו מנקודה לנקודה, עד למציאת המרחב המתאים והנכון לנו.  

קונדיטוריית כהנס דלי

כל התמונות המופיעות בפוסט צולמו בכהנ׳ס דלי, שעל רחוב קינג דיויד פינת וושינגטון.
כבר שמונה עשר פוסטים עלו בפינת ירושלמיות משמחות! אתן מוזמנות מאוד לקרוא כאן על כל הירושלמיות הנהדרות שהתארחו אצלי בבלוג עד היום.  
כל כך אשמח אם תכתבו לי מה דעתכן – על הפוסט, על הפינה, ובכלל. 
הנה, ממש כאן ↓

8 Comments

  • וואו, מושלם!!! לא צריך לאכול רק לראות את היצירות האלה עושה טוב בנשמה.

    • ממליצה מאוד גם לאכול!!
      פעם הבאה כשתבואי לירושלים נעשה לנו דייט 🙂

      תודה, מיכלי יקרה.

  • מקסים👏👏👏היצירות שנועה מכינה מרהיבות ביופיין, טעימות כל כך ומשמחות את הלב- והכתבה הצליחה לשקף את חדוות היצירה שבמעשיה ידיה של נועה המוכשרת!!!

    • תודה רבה, איריס.
      אני כל כך שמחה שהפוסט מצא חן בעינייך.
      נועה היא באמת מלאה בחדוות יצירה – זה ניכר, וכל כך לא מובן מאליו.

  • נהנתי לקרוא והתמונות מגרות ביותר 🙂 אולי תחשבי על מפגש ירושלמיות משמחות כשתגיעי למספר יפה 🙂

    • תודה רבה, לילך!
      אני שמחה שהתמונות משקפות משהו מהמציאות. כשיושבים שם בקפה – המקום מלא בארומה משכרת ונהדרת.
      ולגבי המפגש – זו אכן מחשבה שצצה לי לראש מדי פעם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *