ליקוטי צבע

כתמי צבע על רדיאטור

אני כבר לא סגורה על זה, אבל מספרים לי שממש לאחרונה חזרנו מטיול בסקנדינביה.

רגע אחרי שחזרנו החום וחודש אוגוסט גברו עלי, ונפלתי לשבוע של מחלה וחולשה ורחמים עצמיים. אני לא יודעת איך זה אצלכן, אבל כשאני חולה אני שוכחת איך זה להיות אני הבריאה. באותם רגעים זה פשוט מרגיש כל כך רחוק ממני.

ועכשיו – כשאני הבריאה שוב כאן, תודה לאל – אני לוקחת אתכן איתי לכמה רגעי צבע בעיר שטוקהולם. מוכנות?

דונאטס צבעוני
לא, זה לא מאפה שבדי טיפוסי

שבדים אוהבים את המאפים שלהם עם קינמון, הֶל, וריבת רִבָּס (rhubarb). הילדים שלנו, לעומת זאת, אוהבים דונאטס. איזה מזל שבסופרמרקט המקומי היה מגוון של העגולים המשמחים האלה.

קרקס בילבי בשטוקהולם
מתי לאחרונה הייתן בקרקס?

אני לא בטוחה, אבל נדמה לי שבמקרה שלי עבר כמעט עשור.

מופע הקרקס בו צפינו בשטוקהולם התבסס על עלילות בילבי בת גרב של הסופרת אסטריד לינדגרן. המופע אמנם התקיים בשבדית, אבל שפת הקרקס היא בינלאומית כך שהצלחנו להסתדר.

בחיפוש אחר הצבע

קולטני הצבע שלי תמיד פתוחים, ואני מלקטת ומצלמת. ככה אני מטיילת, וככה אני גם חיה ביומיום.

בשטוקהולם הרגשתי שהצבע כמעט ומלקט אותי. הצבעוניות ניבטה אלי מכל צד ופינה – לא מתביישת, לא מתנצלת. איזה תענוג.

מיני גולף בשטוקהולם
לשחק לשחק לשחק

כמעט מדי יום יצאנו אל גינה ציבורית אחרת ברחבי העיר. גילינו עולם ומלואו של מדשאות, מתקנים ואופציות שונות ונחמדות להעברת הזמן בנעימים.

הירושלמית שבי לא הצליחה לתפוס את גודל המרחבים הפתוחים, את מגוון הנדנדות שלא צריך לעמוד בתור כדי לעלות עליהן ואת שלל הציוד (למשחק וליצירה) העומד לשימוש פתוח וחינמי לחלוטין של העוברים והשבים.

בסופרמרקט בסטוקהולם
מכירות את זה

שאתן נכנסות לשופרסל שלי או למחסני השוק ומתלבטות איזה נייר עטיפה כדאי לקנות – הפרחוני או המבריק?

לא. גם אני לא.

ובשבדיה, בכל סופר – לא משנה כמה שכונתי או זניח – כל היופי הזה חיכה לי שאושיט יד ואקח. למרבה הצער והמזל נסענו לסקנדינביה עם טרוליז ותו לא, כך שנייר העטיפה, הבלונים, הסרטים הצבעוניים ונרות היומולדת עוד מחכים לי שם.

שאריות זכוכית צבעונית
אמנות קצה

לכל אורך הטיול שלנו (אחרי שבוע בשטוקהולם, המשכנו לשבוע בקופנהגן) מצאתי עצמי שמה לב אל תוצרי לוואי שונים של יצירות אמנות, שהיוו עבורי יצירות אמנות בפני עצמן.

כאן – במוזיאון הפתוח Skansen – במכולה מחוץ לבית נפח הזכוכית.

כל התמונות המופיעות בפוסט צולמו בשטוקהולם בחודש יולי.
כתמיד, כל כך אשמח לשמוע מכן. אולי תכתבו לי בתגובות? הנה, ממש כאן ↓

20 Comments

  • הי דניאלה
    מבחינתי הצבעוניות בסטוקהולם ובשבדיה במיוחד בקיץ, שייכת יותר לצומח ולפורח שהם בשיא תפארתם לעומת הקיץ הישראלי.
    שמעתי שהיו לכם מפגשים נחמדים בעיר.
    מיקי

    • הי מיקי!
      אכן, היו לנו מפגשים נהדרים 🙂
      אמנם לא יצאנו כמעט מהעיר, אבל נהננו מאוד מהפארקים שבתוך העיר.
      תודה רבה על הקריאה והתגובה!!

  • שטוקהולם היא עיר מדהימה וגם סביבותיה עם הארכיפלג שסביבה. למעט בתקופות יובש שקורות מדי פעם. בתי הסירות שסביב העיר ובתי הקיץ על האיים. פעם היא היתה הבית השני שלי.

    • באמת עיר מדהימה. כל כך נהננו ממנה, ויחד עם זאת – הספקנו לראות ממנה כל כך מעט…
      לגמרי נותרנו עם טעם של עוד.
      תודה רבה על הקריאה ועל התגובה כאן!

  • איזה באסה שהיית חולה! ואיך עשית חשק עם כל היופי הזה! טסים הלילה, גשם נוראי צפוי להעיב על כל מסלולי ההרים שתוכננו, אולי נתרגל ציד פלאות במקום…

    • מיטלייייייי – אני מאחלת לכם שתחזיות הגשם יתבדו,
      ושמקסימום תהיה לכם שעה שעתיים של גשם אחה״צ באיזה יום או שניים!
      וציד פלאות זה תמיד עובד 🙂

  • כיף להתעדכן קצת על הטיול שלכם! מצאנו גם את עצמנו בהשראתך מוצאים בטיול האחרון כל מני פלאי צבע.. כל פעם אמרנו — היי, זה לדניאלה!

    • תודה מיכלי, זה באמת אבל ״להתעדכן קצת״ – כמו התזות קטנות ממכחול קטן…
      ואיזה כיף שחשבתם עליי במהלך הטיול שלכם!! זה משמח אותי 🙂

    • תודה רבה, אפרת –
      על הקריאה ועל המילים הטובות שלך כאן.
      ואני מאוד ממליצה על סיורי צבע בעיר שלך!!
      פלאות היומיום מקיפים אותנו תמיד!

  • איזה כיף להיות פתוחים לצבעוניות הזאת, תמונות מקסימות שמראות כמה יופי יש בפשטות 🙏

    • תודה רבה, פז!!
      אני כל כך שמחה שהרעיון הזה עבר בפוסט – אני מאמינה גדולה במציאת היופי בדברים הפשוטים!

  • תודה על אתנחתא מהנה של סיפורים וצבע. כהרגלך הצלחת להכניס אותי לעולמך לכמה דקות.

  • איזה יופי. ואיך אני אוהבת את המבט שלך על העולם!
    עשית לי חשק לחופשה שבדית. הלואי שבקרוב

  • התמונה של קורות העץ הדהויות שבתה את ליבי במיוחד.
    איך המשפחה מתייחסת בטיול משפחתי לציד פלאות?

    • הי תמרה,
      איזה כיף שאהבת את התמונה הזו.
      זה היה מעין שולחן פיקניק באחד מגינות המשחקים בהן ביקרנו…
      המשפחה כבר מאוד מורגלת בציד הפלאות שלי 🙂 גם ביומיום.
      האמת שבמיוחד הבנות מאוד עוזרות לי בציד ומרבות להפנות את תשומת לבי לפלאות שונים ומיוחדים.
      המון תודה על הקריאה והתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.