יש עכשיו חרדה.
אני נכנסת למיטה בלילה ונושמת נשימות עמוקות ולא רגועות. המחשבות שלי מתפזרות למקומות לא טובים, ואני מנסה לכנס אותן כדי שאצליח להירדם. ככה אני גם מתעוררת בבוקר. עם מחשבות וייאוש. קשה לי לצאת מהמיטה ולהתחיל את היום, אבל בסוף אני עושה את זה.
נצחונות קטנים.

יש עכשיו כעס.
זה קשור להנהגה שלנו או יותר נכון להיעדר ההנהגה שלנו. ומה שמבעית אותי יותר מכל דבר אחר זה שלמרות מה שקרה, לא יהיה במקום הזה תיקון של אמת. הלוואי שיהיו לי הכוחות לקחת חלק בתיקון ובשינוי שצריכים לבוא אחרי המלחמה – ואולי כבר במהלכה. לא ברור שנוכל לחכות עד אז ומי יודע כמה זמן כל זה יימשך.

יש עכשיו עצב תהומי.
רוב הזמן אני מדחיקה אותו. אני לא מרבה לקרוא עדויות או לצפות בסרטונים. אני מנסה לשמור על עצמי ועל עולם הדימויים שלי. לא תמיד אני מצליחה. כשאני צופה אני בוכה, ואז אני שוב חוזרת לשגרה היחסית כל כך נורמלית שלי.

יש עכשיו גם כמה פודקאסטים שעוזרים לי לעבור את הימים הקשים והמוזרים האלו, ואני רוצה להמליץ לכן עליהם.
האקטואלי:
השבוע – הפודקאסט של עיתון הארץ
אני ואקטואליה לא הולכות בדרך כלל יד ביד. בשגרה אני מאוד לא מעודכנת. במוצ״ש של ה-7.10 שקעתי אל תוך החדשות והרשתות, ובמשך כמה ימים כמעט ולא עליתי לקחת אויר. דבר אחד טוב שיצא מזה: הכרתי את פודקאסט ״השבוע״ בו המנחה ליאור קודנר מנהל עם כתבים, חוקרים ואישי ציבור שיחות מרתקות על המצב.
בפוסט המלצת הפודקאסטים האחרון שהעליתי לבלוג, כתבתי על אפקט הזום אאוט שהמדיום הזה לא פעם מספק לי. ב״השבוע״ אני מאוד מרגישה את זה. ההאזנה לו היא ממש הפוכה מהצריכה הבלתי נגמרת של עדכונים, מבזקים, סטוריז ופוסטים ברשתות החברתיות.

ההורי:
אמא אבא. עינת נתן ויובל נתן
לפני שלוש שנים המלצתי כאן על הפודקאסט הזה. אז קראו לו ״אמא אמא״ ועינת נתן הנחתה אותו יחד עם הילה קורח. כבר שנתיים וחצי שהפודקאסט הוא בהשתתפות בני הזוג נתן, ואני חושבת שהוא עוד הרבה יותר טוב ממה שהיה אז.
שבועיים חיכיתי והנה ממש היום עלה פרק חדש ומותאם למצב: ״כיפת הברזל ההורית״. אני ממליצה מאוד מאוד. כן, הפרק עשה לי קוועצ׳ על האופן שבו אני מגיבה לפעמים לפחדים של הילדים. כן, אני מקווה שבזכותו אני אצליח להשתפר.

התל אביבי:
חוויית הדור כאהן
אני מאזינה לפודקאסט של הקומיקאי דור כאהן כבר כמה שנים לפי מי שהוא מארח – אורח ששמעתי עליו ושמעניין אותי? מאזינה. אורח שלא שמעתי עליו / לא מעניין אותי? לא מאזינה. אני אוהבת את האופן שבו דור משוחח עם האורחים שלו – בישירות, בצניעות ובסקרנות אמיתית – וללא יומרנות. והוא גם מאוד מצחיק.
ביום שלישי (10.10) כאהן החליט להעלות ״מהדורת חירום״ יחד עם חברתו הקומיקאית עדי ששון. מאז עלו עוד חמישה פרקים, חלקם עם אורחים אחרים וכולם מותאמים למצב. כן, הם הומוריסטים ואני מניחה שזה לא יתאים לכולם עכשיו. והאמת שהפרקים מתעסקים בין היתר בדיוק בשאלה הזו – האם נכון לצחוק עכשיו? על מה מותר לצחוק ועל מה לא?

תודה על ההמלצות דניאלה היקרה, בתור צרכנית פודקאסטים, אני פתאום מתקשה להתרכז ולשמוע ולברוח לפודקאסטים הרגילים שלי… אנסה לברוח לתוך משהו חדש. שולחת כוחות ואהבה והלוואי שאחרי כל החרא הזה כן יהיה קשת בענן.
תודה לך, אביטל יקרה.
האמת שגם לי קרה ממש אותו דבר – לא הצלחתי להקשיב לפודקאסטים הרגילים שהרגישו לי פתאום מנותקים להכעיס..
לאט לאט אני שבה גם אליהם.
קשת עכשיו.
תודה
אמן!
את אויר לנשימה.
כמה דקות של צבע ואור.
תודה עליך!
תודה רבה, לורן יקרה!
אני כל כך שמחה שכתבת לי כאן.
היי דניאלה
חיפשתי לקרוא משהו אופטימי ולא על ״המצב״ כי כבר לא נותרו לי כוחות. נכנסתי אקטיבית לבלוג שלך ונהניתי מהרשומה. תודה 🙏🙂
נ.ב. היום גם חיפשתי סטורי שלך, חיפשתי צבעוני ולא מצאתי אז הרחקתי עד לכאן.
נטלי
נטלי יקרה,
איזה כיף לשמוע ממך! זה שנכנסת אקטיבית לבלוג שלי, זה בהחלט אחד הדברים המשמחים.
תודה רבה על הקריאה ועל התגובה כאן. את תמיד תמיד מוזמנת.